מחיקתה של פלסטין העות'מאנית

בשל מגיפת הארבה שפשתה באזור מצרים וסוריה הגדולה במהלך המלחמה, נחרתה שנת 1915 בזיכרונם העממי של הכפריים והעירוניים גם יחד כ"שנת הארבה". זהו גם השם שניתן ליומן שכתב החייל הירושלמי אחסאן אלתורג'מאן על אותה שנה.

אחסאן אלתורג'מאן, צעיר בעל השכלה תיכונית, מגויס כלבלר לצבא העות'מאני. בהשפעת מורו הנערץ, ח'ליל אלסכּאכּיני, הוא מחליט לכתוב יומן, ובו הוא כותב על אהבותיו ושנאותיו, על התנהלות השלטון הצבאי, על השמועות הנפוצות בעיר ועל השתנותה של הארץ. מאה שנים אחר כך מתגלה היומן במדפי הספרייה הלאומית באוסף AP  (חומרים המוגדרים "רכוש נטוש") שלשם הועברו הספרים שהופקעו מספריות בתיהם של פלסטינים אחרי מלחמת 1948.

באמצעות היומן יוצא הדופן נחשפים הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ: שלהי האימפריה העות'מאנית, מאורעות מלחמת העולם הראשונה והשפעותיה, ותחילתו של עידן חברתי ופוליטי חדש. היומן שנקרא "שנת הארבה" ראה אור בערבית, באנגלית ובתורכית והוא תורגם לראשונה לעברית מהמקור הערבי בסדרת מכתוב.

להלן מובאת אחרית הדבר שכתב פרופ' סלים תמארי שעמל על הוצאת היומן לאור בערבית ובאנגלית.

אחרית דבר- שנת הארבה - לאתר 11.7.19

לפרטים נוספים ולרכישת היומן לחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *