מגטו לוד לגטו ורשה וחזרה

אליאס ח'ורי מפגיש את הגיבור הפלסטיני של ספרו עם מארק אדלמן, אחד ממפקדיו של מרד גטו ורשה, וכותב על הנכבה תוך הזדהות עם הקורבנות היהודים של הנאצים. אהוד עין גיל מגיב ב"הארץ" על ביקורתה של עדי קיסר על הרומן "סטלה מאריס".

"במאמר הביקורת הספרותית, המעניין כשלעצמו, על ספרו של אליאס ח'ורי "סטלה מאריס" ("ספרים", 24.7), דנה עדי קיסר בין השאר בשאלתו של הסופר אם אפשר בכלל לספר סיפור של טרגדיה וטראומה. להדגמה היא מצטטת משפט מן הסופר שבו מוזכר אחד אדלמן, "אשר שקע בשיתקה מוחלטת שנתיים אחרי סיום המלחמה". לאיזו מלחמה הכוונה, מיהו אותו אדלמן ומה חלקו בספר? על כך אי אפשר ללמוד מן המאמר.

אי אפשר ללמוד ממנו גם על המעשה הספרותי והפוליטי חסר התקדים של הסופר הלבנוני, הכותב על הנכבה, הטרגדיה הפלסטינית, תוך הזדהות עם הקורבנות היהודים של הנאצים, ומפגין אהדה סולידרית ורגישה לגבורת המורדים בגטו ורשה, כמו גם לגבורה השקטה של היהודים הנרצחים".

להמשך קריאה יש לעבור לאתר "הארץ" כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *