עריקים, מרגלים, יורדי ים ופועלים בתרגום

תולדות התרגום אפופים מסתורין ועמוסים תככים, בגידות ונקמות. בעבר הרחוק זכו מתרגמים ליחס חשדני ואמביוולנטי, ואין פלא בכך לאור העובדה שרבים מהאנשים ששלחו את ידם בתרגום באותם ימים היו טיפוסים מפוקפקים למדי- עבדים, עריקים, מרגלים, יורדי ים, שבויי מלחמה ופליטים.

חרצנית הזית

"היֹה הייתה אישה שלא הרתה ולא נולדו לה ילדים. יום אחד, בליל אַלְקַדְר הקדוש שבסוף הרמדֿאן, היא התפללה אל בוראה: רִבּוֹנוֹ שׁל עוֹלָם, תֵּן לִי פָּעוֹטָה, שׁאוּכַל לְגַדֵל ולָתֵת לָהּ בַּיִת. רִבּוֹנוֹ שׁל עוֹלָם, תֵּן לִי יַלְדָה, גַּם אִם תִּהְיֶה רַק חַרְצַנִּית שׁל זַיִת!" סיפור מתוך קובץ סיפורי העם "כאן יא מא כאן" העתיד לצאת לאור בסדרת מכתוב בשנת 2024.

"גרסה מקומית של הריאליזם הסוציאליסטי"

"בסיפוריו התרכז מחמד נפאע בתיאור הכפר הערבי, הקשר העמוק של הפלאחים לאדמה, התנגדותם העיקשת לדיכוי, והצומוד שלהם בחיי היום-יום. באמצעות הפיכת הכפר הפלסטיני בישראל לאתר אקטיבי של התנגדות יצר נפאע גרסה מקומית של הריאליזם הסוציאליסטי, גרסה שהציעה פתרון פואטי למתח בין הזירה המעמדית לזירה הלאומית", ההקדמה שכתב פרופ' יהודה שנהב-שהרבני לקונטרס "קושאן".

יום השנה לפטירתו של סלמאן נאטור

ערב מיוחד בשיתוף בין מרכז מוסאוא וסדרת מכתוב לציון יום השנה לפטירתו של הסופר סלמאן נאטור ז"ל. הערב יתקיים ב-14 לפברואר וידברו בו, בין היתר, פרופ' יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, וד"ר יוני מנדל עורך המשנה.

קול קורא: מדרשה לתרגום ספרות ערבית

קול קורא להכשרת מתרגמים בגישת התרגום הדו-לשוני והקבוצתי של מכתוב-مكتوب. הסדנה תתמקד בסוגת תרגומי ספרות יפה ובייחודיותה של סוגה זו, מתוך התייחסות להיסטוריה של תרגום, יחסי שפות, יחסי כוח בתרגום, תעתיקים, אטימולוגיה, תרגום לאחור וסוגיות אחרות.

אחרי מאה שנה: בהג׳ת ותמימי בעברית

בקיץ 1916 יצאו שני המשכילים העוסמאנים הצעירים מוחמד בהג'ת ורפיק אל־תמימי למסע מחקר בחלקה הדרומי של בפרובינציית ביירות לבקשת המושל החדש והנמרץ עזמי ביי. הדו"ח שחיברו משלב רשמי מסע עם נתונים היסטוריים, דמוגרפיים, כלכליים ואחרים על המחוז, ובמיוחד על העדות הדתיות ועל הערים והכפרים שאכלסו אותו. אלי אושרוב כותב על הספר "וילאית ביירות" המיועד לצאת לאור בסדרת מכתוב-مكتوب בשנת 2024.

זוהי מלבס: פרק מתוך וילאית ביירות

"כל דבר במלבס שונה מן המצופה, וכל דבר מעבר לדמיון. שאלתנו הראשונה קיבלה כעת צורה מכאיבה: האם היישוב הזה שלנו? כל מקום שתיתן בו את עיניך, נושבת ממנו רוח עברית עזה.", פרק מתוך הספר "ולאית ביירות" של רפיק אלתמימי ומוחמד בהג'ת. הספר מתורגם לעברית בימים אלו ומיועד לצאת לאור בשנה האה בסדרת מכתוב-مكتوب.

טאהא מחמד עלי: אניגמה אנושית

טאהא מוחמד עלי היה מן המשוררים הפלסטיניים החשובים בדורו. בשירתו תופסים זיכרון הנכבה, והניסיון להחיות את הכפר שחרב, על דמויותיו השונות, מקום מרכזי, ואלו מעוצבים לא פעם עם מידה של הומור ואירוניה. אלמוג בהר כותב למגזין "מקו ועד תרבות" על השיר "נקמה" ושירים אחרים של טאהא.

טאהא מֻחַמַּד עלי ודמות הגיבור ביצירה הפלסטינית

הקלטה לערב שקיימנו בשיתוף מרכז משכנות שאננים בירושלים על השירה של טאהא מחמד עלי ודמות הגיבור ביצירה הפלסטינית. הערב כלל הקראה של שירים בערבית ועברית, דו שיח של פרדוס חביבאללה ואלמוג בהר, הרצאה של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני ועוד.

עבד אלבאקי נמצא בסכנת הכחדה

"קראתי לאיטי את הסיפור "ע׳זאלה", והתפעלתי מהאופן שבו הסיפור האישי של עבד אלבאקי מתעמק בסיפור הקולקטיבי של ניתוק האדם מהאדמה והטבע בהקשר הקולוניאלי הישראלי, ומתאר את המשבר הבין-דורי, ואת משבר הגבריות הערבית, ואת השלכות ההיעדר, או נטישת האב המודרני…", הדברים שנשא איאד ברגותי, עורך המשנה בסדרת מכתוב, בהשקה של הקובץ "לשכת המקוללים" מאת מחמד עלי טאהא.

להרוות את רגבי המילים

"האדמה הממשית הופקעה, וגם השמות שסימנו אותה הוחלפו על ידי ועדת שמות, אך משהו מהקיום שלה נשמר במקום אחר: בשפה. השפה היא אדמה, אבל היא לא תמיד אדמה פורייה, כי היא יכולה להיות גם ביורוקרטית ויבשה. כדי שמשהו יצמח מתוכה היא צריכה שירד עליה גשם. הגשם הזה הוא חלק מהמעשה הספרותי של מוחמד עלי טאהא.", הדברים שנשאה העורכת הספרותית דפנה רוזנבליט בהשקה של קובץ הסיפורים "לשכת המקוללים".  

וידאו: השקה לקובץ "לשכת המקוללים" מאת מחמד עלי טאהא

הקלטה של ערב ההשקה שקיימנו לכבוד הקובץ "לשכת המקוללים" במכון ון ליר בירושלים ביום 12.9.2023. הקובץ כולל סיפורים נבחרים מאת הסופר הפלסטיני מוחמד עלי טאהא, אחד היוצרים הבולטים בישראל, ונכון להיום זהו המבחר העשיר ביותר של סיפוריו שרואה אור בעברית.

השדים באים בעקבות העוני

"זהותה של כרכוכ היא בראש ובראשונה זהות קרנבלית שעשויה בין רגע להתהפך מאושר לזעם ומעליזות חגיגית לאלימות דורסנית. אלעזאווי אוהב להקהיל את הציבור הכרכוכי המגוון בסצנות קולניות שהופכות לקטלוגים המכנסים את ריבוי הלשונות, העדות והתרבויות", סקירה של דניאל בהר לרומן 'אחרון המלאכים' בכתב העת מעלה.

הרומן המרוקאי הראשון שמתורגם לעברית!

ראיון עם מתרגמי הרומן "חידת אדמונד עמראן אלמאלח" יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד בתכנית הרדיו "מה שכרוך": "יש מסורת נורא מעניינת של כתיבה ערבית על יהודים בעשרים שנה האחרונות, ז"א יש כמיהה לחזור ולעשות איזה חיבור עם היהודים שהם קוראים להם לא היהודים הערבים כמונו אלא הערבים היהודים" (הקשיבו החל מהדקה 30:50).

הצצה מרתקת לחייו ויצירתו של המשורר טאהא מחמד עלי

"המחזה 'טאהא' שתורגם עתה לראשונה לעברית, מספק הצצה מרתקת לחייו ויצירתו לאורך השנים: מבריחתו כנער מהכפר האהוב ספוריה, דרך חייו במחנה פליטים ועד השיבה המסוכנת לארץ", שירין פלאח סעב כותבת לעיתון 'הארץ' על המשורר טאהא מחמד עלי ועל המחזה שמבוסס על סיפור חייו.

להביא את האביב לכּרכוּךּ

ברומן "אחרון המלאכים" מתאר פאדל אלעזאווי, סופר עיראקי יליד כרכוך שגלה לברלין, את שקיעתה וחורבנה של עיר הולדתו בסגנון הריאליזם המאגי נוסח גבריאל גרסיה מארקס. סקירה של רונן זיידל במוסף הספרות של "הארץ".

טאהא עובר לעברית

ראיון יעם גיא אלחנן על התרגום של המחזה 'טאהא' בתכנית הרדיו "מה שכרוך" (החל מהדקה 09:17). המחזה מאת עאמר חליחל הוא הצגת יחיד, ביוגרפיה המתחקה אחר חייו של המשורר הפלסטיני טאהא מחַמַּד עַלי, והוא הוצג עד כה בערבית ובאנגלית וזכה להצלחה רבה בארץ ובחו"ל.

חידת אחג׳יוג׳, חידת אדמונד עמראן אלמאלח

"כאדמונד עמראן אלמאלח הסופר, שעסק ברבות מיצירותיו בזיכרון, בעבר וביחסים ביניהם, גם חידת אדמונד עַ מְ ראן אַלְ מַאלֶ ח (להלן החידה) שיצר אחג׳יוג׳, חוקרת עבר וזיכרון. במעין הומאז׳ לחייו של הסופר המרוקאי הוותיק וליצירתו, הולך הסופר הצעיר בעקבותיו ומציג עד כמה ההיסטוריה והזיכרון הם רבי־פנים, מלאי אפשרויות והיתכנויות שיש שהתקיימו ואפשר שלא.."

מוחמד עלי טאהא: מספר הסיפורים של פלסטין ושל סמטאותיה

"כתביו של מוחמד עלי טאהא מהווים ציון דרך אנושי ופלסטיני לא רק בגלל כישרונו הספרותי או משום שהוא מעמיד בלב הכתיבה סיפורים אנושיים על האדם הפלסטיני, אלא מכיוון שהוא משתייך לדור הילדים שגורשו בזמן הנכבה, ושנושא עמו מאז את חווייתם הטרגית." אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לקובץ הסיפורים "לשכת המקוללים".

חמיד ניילון

"חמיד, שטרם זכה בתואר שנודע בו עד סוף חייו, נכנס לביתו שהדיף ריח מדבריות. כמנהגו תמיד, בעטה רגלו בדלת הכבדה העשויה עץ אגוז המקושטת במסמרים רחבי־ראש. הוא נהג לנעול את מנעול הדלת, בעל הזיזים הבולטים, רק בשעות הלילה, ולכן הופיע עליו טחב, ששיווה לשוליו גוון ירוק זרחני." פרק ראשון מתוך הרומן העיראקי "אחרון המלאכים".

בין חלום למציאות ברומן "כאילו היא ישנה"

"רק בחלום יכולה הגיבורה לדעת שהיא מתה, כמו שקורה בפסקת הסיום הגאונית של כאילו היא ישנה, המציגה את הפרדוקס הזה במלוא חריפותו. זהו סיום ראוי לחיים שהם חוויית הזיה מתמשכת, נטולת כל חוץ, המראה כי החלום איננו היפוכם של החיים, וגם החיים אינם היפוכו של החלום.", החתימה שכתב ד"ר ראיף זריק לרומן של אליאס ח'ורי.

איך מספרים על נכבה שעוד לא התרחשה?

"איך מספרים על נכבה שעוד לא התרחשה, ועדיין מצויה בחבלי לידתה? איך אפשר לספר על מרחב שהפך צר וקטוע, ולגולל את קורותיהם של דורות שונים הנבללים זה בזה?", אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לרומן של אליאס ח'ורי "כאילו היא ישנה".

מכתוב-مكتوب בזירה-الساحة

במסגרת שיתוף פעולה עם הזירה-الساحة, מדור הדעות הדו לשוני בעיתון הארץ, אנו מפרסמים מדי יום שני סיפורים קצרים וקטעי פרוזה ושירה שתורגמו מערבית ביד חברי חוג המתרגמים של מכתוב. כאן מתעדכנים הטקסטים באופן שוטף לנוחיותכם.

מסעו של שלמה הכורדי מבגדאד לבומביי

"חפש, שלמה! חפש! תור אחר מי שיבין אותך." כאן הדיבור חשוב יותר ממים וממזון. הדיבור הנו קשר, והקשר הוא יֶדַע, והידע מוביל אל הדרך שאתה מחפש. אם תלך בדרך הנכונה, תשיג את מבוקשך ותגשים את רצונך. קטעים נבחרים מתוך הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.

"אינני מסוגל להתבטא אלא בשפה הערבית"

בכתיבתו השתמש סמיר נקאש באלמנטים אוטוביוגרפיים מחייו וכן באירועים היסטוריים הקשורים ליהודי עיראק מתוך זיכרונו הפרטי, מזיכרון משפחתו וכן מהזיכרון הקולקטיבי של הקהילה. להלן אחרית הדבר שכתב בנימין ריש לרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.

מחשבות על לשון כרותה ומעשה כריתה

האם אני מפקיעה את הטקסטים ממקוריותם, מכותביהם, או שאני הופכת את הסיפורים לחיה שלישית, שאני שותפה שוות ערך ליצירתה לצד המתרגמים ועורכי התרגום? העורכת הספרותית של "בלשון כרותה" מספרת על תהליך העבודה על קובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב.

"בלשון כרותה": סיפורים בצל הטרגדיה הפלסטינית

גלעד מלצר כותב ב"הארץ" על קובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה": רבים מהסיפורים נעוצים בהוויה היום־יומית של הפלסטינים בארץ, במחנות הפליטים ובגלות. צלה של הטרגדיה הפלסטינית מרחף אמנם מעל רבים מהטקסטים, אבל הם גם מספרים על עבודה קשה, אהבות, חלומות, פחדים, מעמד האשה בחברה הבדואית ועוד."

התחביר הפוליטי של הנעדרים

ילדי הגטו עוסק בשתי נקודות קצה בסיפור חייו של אדם, ילדותו המוקדמת וסתיו חייו אבל הוא מחסיר את השדרה המרכזית של הביוגרפיה. סטלה מאריס הוא רומן החניכה של אדם, והוא מבקש להשלים את החסר. להלן אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב שהרבני שתירגם את שני הרומנים ל"סטלה מאריס".