דיון על הערות שוליים

  הערות שוליים דיון בהובלת: ד"ר חני עמית כוכבי, מתרגמת. תרגום כותרות של ספרים זכה למחקר ענף, אולם המחקר על הערות השוליים שולי יחסית. המחקר מראה כי בתרגום מערבית יש באופן מובהק יותר הערות שוליים מאשר בשפות אחרות. הערות השוליים נתפסות לעתים כהתערבות גסה, בהניחנו בטעות שאת הטקסט תרגם מתרגם שקוף. ההתערבויות הללו מתרבות בעיקר…

להמשך קריאה…

 

הערות שוליים

דיון בהובלת: ד"ר חני עמית כוכבי, מתרגמת.

תרגום כותרות של ספרים זכה למחקר ענף, אולם המחקר על הערות השוליים שולי יחסית. המחקר מראה כי בתרגום מערבית יש באופן מובהק יותר הערות שוליים מאשר בשפות אחרות.

הערות השוליים נתפסות לעתים כהתערבות גסה, בהניחנו בטעות שאת הטקסט תרגם מתרגם שקוף. ההתערבויות הללו מתרבות בעיקר בתרגום טקסטים שנחשבים נחותים. משום כך, בתרגומים מערבית לעברית אפשר למצוא הערות שוליים רבות יותר מאשר בתרגומים מאנגלית או מצרפתית (שם). בתרגום טקסטים "נחותים" מתרגמים אף נוהגים להשמיט מילים, משפטים ואפילו פסקאות בלתי ניתנות לתרגום. בתרגומים מערבית יש יותר הערות שוליים לא רק יותר מאשר בתרגומים מאנגלית  "שוליות" יש יותר הערות שוליים כשמתרגמים מהם. בעברית – יש יותר הערות שוליים כשזה תרגום מערבית, למשל לעומת תרגום מסינית. הבעיה נובעת לא רק מן העובדה שהקוראים אינם יודעים ערבית, אלא מן הפער התרבותי בין העברית והערבית. קיימת סכנה בגודש בלתי נסבל של הערות שוליים, אשר "מכערות" את הטקסט העברי והופכות פרוזה או שיר לטקסט בעל אופי אקדמי. יש לקבוע את קשרי הגומלין בין הטקסט לבין הטקסטים המצטברים בהערות השוליים. אין להפוך את הערות השוליים לטקסט שמתעקש לחנך וללמד את הקוראים מהי השפה הערבית, התרבות, האדם וכדומה. בעבר הובהרו מושגי יסוד כמו "חומוס", "חאג'" או "שיח'". המחקר חושף מגוון של קטיגוריות פרשניות בעיקר: דתיות, לשוניות, מרחביות, מזון ולבוש. החלוקה הזאת אינה חד-חד ערכית ומערבת בין הקטיגוריות. חלק מן ההערות הלשוניות אינן ממשות את ההבטחה בכך שהן מבארות מושגים אולם אינן מעגנות אותם בהקשר דתי-תרבותי. למשל "אלפאתחה" מבואר כפרק הראשון בקוראן. אולם אינו מציין את המחויבות התרבותית הנגזרת מן המסמנים שלו כמו נישואין, אירוסין או פתיחה במלחמה. גם הערות שוליים גיאוגרפיות יוצאות לפעמים חסרות יותר מאשר מבארות. לעתים נדרשות הערות שוליים על הערות שוליים של המחבר. למשל, כיצד נבין את המילה مَشَيْناها –? המילה המופיעה בספר المتشائل, של אמיל חביבי מוסברת על ידי המתרגם אנטון שמאס כתרגום לערבית של השיר הצרפתי che sera sera. עם זאת, לא תמיד מחייב הדבר הערת שוליים. למשל, כאשר מציין אליאס ח'ורי את הר צנין, ניתן להוסיף במשפט לוואי את ההערה: "…. הר צנין, הגבוה שבהרי לבנון …"

בסיפור שכותרתו "קדימה" (كديمة) של סלימאן אלשייח' (سليمان الشيخ, 1984) נוספה הערת שוליים של העורכים בערבית שהסבירה את הבלתי ניתן לתרגום (שם, 121): "קדימה: מלה עברית שמשמעותה הסתערות". ההבהרה הזאת היא כמובן בעייתית. בהקשר מסוים הצימוד "קדימה הסתער" אכן קיים בעברית המדוברת, אך היא אינה משקפת את מלוא משמעותו של המסומן "קדימה". הנהרה זו לא רק מבהירה אלא גם מטשטשת.

 أضاف محررّو قصة "كديمة" القصيرة لسليمان الشيخ حاشية بالعربية تفسّر ما لا يمكن ترجمته: "كديمة" كلمة عبرية تعني هجوم أو تقدّم (الشيخ، 1984، ص 121). تعتبر هذه الحاشية إشكالية طبعًا. بالفعل فإن عبارة "كديمة هستعير" قائمة في سياق معين في اللغة العبرية المحكية، ولكنها لا تعكس كامل الدلالات الكامنة في كلمة "كديمة". لذلك فإن هذه الحاشية لا توضح العبارة فقط بل إنها تقوم بالتشويه كذلك.  

מתרגמים בחרו לעתים להשאיר את השמות המקוריים של היישובים הפלסטיניים ולהנהיר בהערת שוליים כל שם ושם (למשל הערת שוליים המציינת שמרג' אבן עאמר הוא עמק יזרעאל). המתרגמת הראשונה של השיבה לחיפה של כנפאני, פורטונה שפירו, אף צירפה מפה של חיפה עם השמות הערביים והשמות העבריים של השכונות. צירוף המפה מעיד על ניסיון למלא את החלל הסמנטי שבעטיו הופך המתרגם מסובייקט סמוי לגלוי.

כשאנטואן שלחת תרגם את ספרו של עמוס קינן בדרך לעין חרוד מעברית לערבית הוא החליט להשאיר את שמות היישובים העבריים אך ברור שהכרעה זו, כמו החלופה שלה, מבוססת על ייצוגים חסרים של הסימן בהשוואה לסימן בשפת המקור. משום כך, יש מתרגמים המבקשים להשלים את החסר ולהנהיר את הבלתי ניתן לתרגום באופן מובלע בטקסט. למשל, במקום "הוא זוכר את בית דג'ן" יש שיכתבו "הוא זוכר את בית דג'ן ההיסטורית ששכנה על הדרך בין יפו לרמלה". אנטון שמאס (בתרגום האופסימיסט של אמיל חביבי) תרגם את המילים "בכיכר החנטורות" (שמשמעותן "בכיכר העגלות") ל"כיכר פריס, לפנים כיכר החנטורות". במקרה זה התערב שמאס בטקסט המקורי והוסיף את התיאור במובלע, בלא חתימת ידו. אנטואן שלחת, לעומת זאת, התערב התערבות גלויה כשניסח הערת שוליים חוץ טקסטואלית: "השארנו בתרגום את השמות העבריים הישנים והמחודשים למקומות ואתרים הגיאוגרפיים בארץ מתוך היצמדות לרוח הטקסט של הרומן ולא מתוך השלמה עם השמות האלה וגם לא מתוך מציאת פיצוי בשמות אלה במקום השמות המקוריים הערביים". ההערה הזאת מנסחת את ההבדל כתנאי של אויבות בין השפות ומבטאת מהלך של הגנה על החסר.