آخر الملائكة אחרון המלאכים

ברומן זה, שראה אור לראשונה בשנת 1992, מגולל הסופר העיראקי פאדל אל-עזאווי, הגולה בברלין, את סיפורה של עיר הולדתו כרכוכ בצפון עיראק במהלך שנות החמישים של המאה העשרים. הרומן מספר את סיפורם של שלושה גיבורים מקומיים: חמיד ניילון, נהג של מנהל אנגלי בחברת נפט, שפוטר מעבודתו לאחר שהואשם בניסיון לפתות את אשת הבוס, ומוצא את ייעודו כפעיל למען זכויות עובדים בעיר המבקש להיות מהפכן שישנה את פניה של עיראק; גיסו של חמיד, ח'דר מוסא, הוא קצב שמשלים הכנסה באמצעות הונאות כלכליות ובשלב מסוים בורח לברית המועצות כדי לנסות לאתר את אחיו שנעדרים מאז מלחמת העולם הראשונה, ועם שובו לכרכוכ מתקבל בעיר כגיבור וכבעל הון מקומי; והילד בורהאן עבדאללה, שמוצא תיבה עתיקה בעליית הגג בביתו שבאמצעותה הוא מדבר עם מלאכים ושדים, והופך כך למי שגורלם של אנשי העיר נתון בידיו.
הרומן, הכתוב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, מציג בגעגוע ונוסטלגיה – שאינם נעדרים סרקזם וביקורת – את העיר כרכוכ על אנשיה הצבעוניים ועולמם, שכונותיה ואתריה, לשונותיה והקבוצות האתניות שחיו בה זו לצד זו בשלהי העידן המלוכני, שלאחריו נשטפה עיראק בגלים של מלחמות ואלימות, שאף הן ניבטות במרומז מבעד לדפי הרומן.

 

תרגום: עידן בריר.

 

עריכת תרגום: מונא אבו בכר.