مشاه لا يعبرون الطريق דורכים במקום

הסופר הפלסטיני העזתי עאטף אבו סיף בחר כאן בז'אנר הספרות הבלשית – חקירת משטרה מקומית של תאונת דריסה – כדי לספר סיפור אנושי מעזה. העלילה נעה בין זמנים ועולמות, עולם הנוכחים ועולם הנפקדים, והיא שבה אל הנכבה הפלסטינית ואל השלכותיה תוך שהיא משרטטת את ההווה של עזה ואת התהפוכות שהתרחשו בחייהם של תושבי העיר, בחלומותיהם ובמאווייהם. וכך, אמנם חלום השיבה לא נגוז עדיין, אולם הוא פינה את מקומו לחלומות אחרים – על הגירה מתוך המציאות המייאשת או אפילו על הפניה רפואית לבית חולים בגדה המערבית, כאשר מעל כל אלה מרחף הפילוג הפלסטיני והשפעותיו על תושבי הרצועה.

בספרו הראשון, חיים מושהים (حياة معلّقة, הוצאת אלדאר אלאהליה, עמאן, 2014), תיאר אבו סיף את האלימות שבמצור הישראלי על רצועת עזה ואת ציניות הגורל של הפלסטינים המועסקים בתעשיית המנהרות, המתרגמת שלטון להון והון לשלטון בתוך פיצול חברתי חסר מזור. בספרו השני, החאג'ה כריסטינה (الحاجة كريستينا, הוצאת אלדאר אלאהליה, 2016), הוא סיפר את סיפורה של עזה כמקום שאינו יודע שנאה וקנאות, מקום שהיה ואיננו. כמו שני קודמיו, גם הספר הנוכחי עוסק בעבר ובהווה של עזה: מהתקופה שקדמה לאסון הפלסטיני ב-1948 ועד החיים הקשים ומוכי האסון בעזה היום. ברומן דורכים במקום  (مشاة لا يعبرون الطريق, 2019; בתרגום מילולי, "הולכי רגל שאינם חוצים את הכביש") מפתח אבו סיף את התהליכים עליהם הצביע קודם – ביניהם הפיכתה של תעשיית המנהרות מסוד למציאות גלויה והפיכת הפיצול הפוליטי לחוק – אולם לאור מצבה של החברה הפלסטינית הקשה והכמעט אבסורדי הוא בוחר בתיאור טרגי-קומי על הולכי דרך המחפשים דרך. כותרת הרומן מבטאת במרירות את סיפורה של עזה השבורה, דרך קינותיה, מחאותיה ואורחות חייה.

מבקר הספרות הפלסטיני פייסל דראג' כתב: "ברומן זה, על דמויותיו וגיבוריו הרבים, הצליח אבו סיף לצייר חברה החיה בארצה כגולה, חברה שאינה כשהייתה ואינה יודעת לאן פניה מועדות. אולם בתוך התלישות הזאת, מצליח אבו סיף לכתוב את הרומן הטוב והשלם ביותר שלו עד כה ויוצר סוגה ייחודית עשירה בדמיון ובשפה".

לאחרונה מונה אבו סיף לתפקיד שר התרבות ברשות הפלסטינית. זהו ספרו הראשון היוצא לאור בעברית.

 

צוות תרגום: יונתן מנדל ואנטון שלחת