האסירה / מוראד סלימאן עלו

הִצְטָרְפִי אֶל שַׁיֶּרֶת הָאַהֲבָה וְעִקְפִי אֶת שַׁיַּרְתִּי.
הַכְנִיסִי אוֹת לִפְסוּקֵי תְּפִלּוֹת הנַוָואפֶל.

זַעֲקִי זְעָקָה רָמָה בִּפְנֵי הַמָּוֶת הַשָּׁחֹר.
אֵין דַּי הַיּוֹם בְּרֹךְ צִיּוּץ הַזָּמִיר.

עֵינֵי דֻּבְשָׁנִית שֶׁלִּי, אֵיזוֹ תְּפִילָּה תַּעֲדִיפִי?
חִזְרִי הַיּוֹם עַל אֶנְקוֹתֶיהָ שֶׁל שִׁינְגָאל, אַל תִשְׁאֲלִי שְׁאֵלוֹת.

שִׂימִי מִבְטָחֵךְ תָּמִיד בְּטַאוּס מֶלֶכּ, הַגָּדוֹל בַּמַּלְאָכִים.
בִּשְׁמוֹ וּבְכוֹחוֹ אֲנַתֵּץ אֶת כְּבָלַיִךְ וְשַׁלְשְׁלָאוֹתַיִךְ.

שֶׁיִּשְׁאַל אִישׁ דָּאעֶשׁ אֶת גַּבְרִיאֵל עַל נֶאֱמָנוּתוֹ
וּמִמָּתַי נִתְּנָה הַחַ'לִיפוּת לִבְנֵי־הָעֲבָדִים הָעֲלוּבִים?

אִם יִשָּׁפֵךְ דָּמֵנוּ, לֹא יִיבַשׁ הַדָּם
בְּעוֹרְקֵינוּ. הֵן מָתַי חָסַר חוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם?

לֹא תּוּכְלוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְלֹא יְחַסְּלוּנוּ הַפֶרְמָאנִים שֶׁלָּכֶם
לֹא כִּלִּיתֶם וְלֹא תְּכַלּוּ שֵׁנִית אֶת תַּרְבּוּת בָּבֶל.

אֵין תִּפְאֶרֶת בַּשִּׁסּוּי שָׁכֵן בִּשְׁכֵנוֹ
וְאֵין גְּמוּל בִּשְׁבִי נָשִׁים הָרוֹת.

תֹּאמְרוּ: הִנְּכֶם צוֹדְקִים בִּפְלִישַׁתְכֶם
וַיִּצְטוֹפְפוּ קוֹצִים לְאָרְכּוֹ שֶׁל גִּבְעוֹל.

הוֹ בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, מַדָּיו שְׁחֹרִים כְּלִבּוֹ
בֶּן נַעֲוַת הַמִּדְבָּר הַנִּתְעָב, אָדוֹן הַזֻּהֲמָה.

שְׁאַל אֶת מִלְחָמוֹת עִירָאק עַל אוֹדוֹת עָצְמָתֵנוּ,
עַל הַקָּלַשְׁנִיקוֹב, עַל רַעֲמֵי הַפְּגָזִים וְהַפְּצָצוֹת.

הָיִינוּ חֹד הַחֲנִית בִּשְׂדוֹת הַמַּעֲרָכָה
הִקְרַבְנוּ חֲלָלִים מִשּׁוּרוֹתֵינוּ וּדְמָעוֹת שֶׁל אַלְמָנוֹת.

נִכְתֹּשׁ אֶת הַדָּאעֶשִׁים עַד דַּק וְנִקְצֹץ אֶת זְנָבָם
וּכְשֶׁיִּתְלַהֲטוּ הַכִּבְשָׁנִים נִסְתַּפֵּק בְּצַהֲלוּלֵי שִׂמְחָה.

זֶהוּ טִבְעוֹ שֶׁל הַאֶּזִידִי, עוֹמֵד בְּמִילָתוֹ, רַב־יְכוֹלוֹת
וּמֵעוֹלָם לֹא הִסְכִּים לִהְיוֹת שַׂחְקָן־מִשְׁנֶה סָבִיל.

נָשִׁיב אֶת כְּבוֹדָם שֶׁל דַאוּד, מִירְזָא וּבָּאשַׁא
וְשֶׁל הָאֲנָשִׁים הַמְּגִנִּים בְּגָאוֹן עַל אַהֲבַת הַגִּבְעוֹל לַמַּגָּל.

====

*מוראד סלימאן עלו, יליד 1964, בוגר הפקולטה למנהל של אוניברסיטת מוסול, הוא משורר אזידי מן העיירה סינג'אר. בעבר פירסם קובצי שירה וסיפורים קצרים ועתה הוא מפרסם מאמרים ויצירות ספרותיות בעיתונים ואתרי אינטרנט רבים. בראשית אוגוסט 2014, לאחר השתלטות "המדינה האיסלאמית" על אזור סינג'אר, גורש עלו מביתו עם יתר תושבי העיירה ומצא מחסה בהר סינג'אר הסמוך. לאחר כמה שבועות הועבר למחנה פליטים בקרבת העיר זאח'ו בכורדיסטאן העיראקית, בו הוא שוהה עד היום. על־פי עדותו, הוא הותיר מאחוריו, בבית שנאלץ לנטוש, טיוטות של לפחות חמישה ספרים וקובצי שירה שהיו כמעט מוכנים לדפוס.

*תפילות ה"נוואפל" ("צלאת א־נוואפל", או תפילות התוספת) הן תפילות רשות, שהמאמינים המוסלמים רשאים לשאת מעבר לתפילות החובה שלהם, הנישאות חמש פעמים ביממה.

*שינגאל הוא שמה של סינג'אר בשפה הכורדית.

*"טאווס מלכּ" ("המלאך הטווס") הוא ראש המלאכים על־פי האמונה האזידית, והוא מזוהה לעתים עם דמותו של המלאך גבריאל.

*מקור המלה "פרמאן" בלשון התורכית העותמאנית ומשמעותה המקורית "צו סולטאני". המלה מצויה בשימוש שגור בקרב האזידים לתיאור מסעות השמד שנוהלו משך השנים נגד האזידים בשל שונותם הדתית, רבים מהם אירעו בתקופה העותמאנית מכורח צווים סולטאניים.

*"דאוד" הוא דאוד אל־דאוד, שהיה ראש השבט האזידי מִהְרִכַּאן באזור שינגאל (סינג'אר) בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 ונודע כמפקדו של מרד איזידי גדול בשינגאל נגד שלטונות המנדט הבריטי החל מ-1925.

*"מירזא" הוא מיר אזידי מירזא א־דאסני, שהיה שליטם המיתולוגי של האזידים במאה ה-17 ושנודע כגיבור בשדה הקרב וכמי ששיפר את קשריהם של האזידים עם השלטונות העותמאניים עד כדי שמוּנה בשנת 1649 להיות מושל מחוז מוסול.

*"בּאשא" היה כינויו של חמו שירו, מנהיג אזידי בולט משבט הפקיראן מאזור שינגאל, שעלה לגדולה כשלחם עם בני שבטו נגד אחד ממסעות השמד הגדולים שניהלה האימפריה העותמאנית נגד האזידים בשינגאל בשנת 1892, והצליח להסיג את הכוחות העותמאניים מן האזור. בעקבות מקלט שהעניק בתקופת מלחמת העולם הראשונה לפליטי־חרב ארמנים באזור שינגאל, מונה חמו שירו על־ידי שלטונות המנדט הבריטיים לשליט שינגאל והקהילות האזידיות השונות וזכה בתואר "פאשא" ("בּאשא" בערבית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *