ספרים בעבודה

עמנואל קופלביץ'

عجائب الآثار في التراجم والأخبار נפוליאון במצרים: מבט מקהיר

הספר "נפוליאון במצרים: מבט מקהיר" (שם זמני בעברית), שנכתב בקהיר על ידי עבד אל-רחמן אלג'ברתי, מתעד את שלוש השנים הדרמטיות שחוותה מצרים למן הרגע שחיילי נפוליאון כבשו אותה ב-1798 ועד שהובסו בשנת 1801. מלבד בהיבט הגיאו-פוליטי, שנים אלו נחשבות בעלות חשיבות מכרעת בהיסטוריה התרבותית של המזרח התיכון בכלל ושל מצרים בפרט: בשנות שלטונו של נפוליאון נחשפו תגליות רבות-ערך על התרבות המצרית העתיקה. אל-ג'ברתי, שהיה בעל חושים היסטוריים מחודדים, החל לכתוב את דברי הימים של המאורעות שקרו בקהיר ממש עם פלישת הצרפתים. כרוניקות אלו תורגמו בחלקן לאנגלית, ונודעו כ"היסטוריה של מצרים של אל-ג'ברתי". התרגום של טקסט היסטורי חשוב וייחודי זה, שנכתב בידי ערבי בן התקופה, יאפשר לקורא העברי ללמוד על המזרח התיכון ומגעיו עם אירופה דרך עיניים ערביות מקומיות, ויעשיר את זווית הראייה שלו על ההיסטוריה המקומית והאזורית.

בני ריש

شلومو الكردي وأنا والزمن שלמה הכורדי, ואני והזמן

הרומן "שלמה הכורדי, ואני והזמן" נכתב בדיאלקט יהודי-בגדאדי על ידי סמיר נקאש (1938–2004), שנולד בבגדד והיגר לישראל עם משפחתו כשהיה בן 12. הרומן מתחיל "מהסוף" – הגיבור, שלמה קטאני, יהודי ממוצא עיראקי המתגורר ברמת גן, שלימים יכונה שלמה הכורדי, מעלה על הכתב את זיכרונותיו. סיפורו של הגיבור נע מילדות בעיר הכורדית סבלאח', כ-300 ק"מ צפונית לבגדד, דרך תחילת חייו הבוגרים בטהרן, בגדד ובומביי, ועד ההגירה לישראל, בשנת 1951, על המורכבות ותחושת הגלות שממשיכה לרדוף אותו בארץ. את סיפורו הוא מגולל בפני אדם צעיר, האלטר-אגו של המספר – איש מנומס אך קשוח, המכונה "הזמן", ואשר מקליט את הזיכרונות ומגיב להם. הדיאלוג ביניהם יוצר רומן פוסט-מודרני ייחודי ומטלטל, המבקש לספר את סיפורם של היהודים-הערבים שהיגרו לארץ.

מיכל סלע

ذاكرة الجسد הזיכרון שבגוף

סיפור אהבה בין איש לאישה, אהבה בלתי אפשרית על רקע מלחמתה העקובה מדם של אלג'יריה לעצמאות מצרפת, אשר שלטה בה כמאה ושלושים שנה. סיפור אהבה לאלג'יריה, בעיקר לעיר קונסטנטין, לשפה, לתרבות, רווי צער על תקוות שנתבדו לאור שחיתות שפשטה בהנהגת המדינה. סיפורם של ח'אלד, נכה מלחמה שהיה לצייר ובת חברו מילדות וחברו לנשק סי טאהר. הרומן, ראשון בטרילוגיה, יצא לאור בשנת 1993 ובשנת 1998 זכה בפרס נגיב מחפוז לספרות ונמכר בחמישים אלף עותקים בשנים הראשונות ותורגם לשפות רבות וזכה לעיבוד לסרט סורי בשנת 2010.

מירון רפופורט

ابتسام عازم, سِفْر الاختفاء אבתסאם עאזם, ספר ההיעלמות

זהו הרומן השני של הסופרת הצעירה המתגוררת בניו יורק. הרומן מתאר את מציאות החיים בתל אביב וביפו, בין אוטופיה ודיסטופיה שמתכתב עם הריאליזם המאגי של סאראמגו ובהקשר המקומי את הרומן כפור של שמעון אדף. הרומן מתורגם בימים אלו גם לאנגלית (על ידי סינאן אנטון). תהליך תרגום הרומן לעברית החל ע"י המתרגם וחבר חוג המתרגמים מירון רפופורט.

ראוויה בורבארה

راوية جرجورة بربارة (محررة)، القصة الفلسطينية في العبرية ראויה ג'רג'ורה בורבארה (עורכת), הסיפור הפלסטיני בעברית

זהו פרויקט ספרותי קולקטיבי של חברי וחברות חוג המתרגמים. זהו ניסיון ראשון מסוגו לזהות את פסיפס הכותבים והכותבות הפלסטינים על ידי חלוקה מגדרית בתמה של מרחב, עיר, כפר וזמן.

ברוריה הורביץ

إبراهيم نصر الله، زمن الخيول البيضاء אברהים נצראללה, זמנם של הסוסים הלבנים

הרומן היה ברשימה הסופית לפרס בּוּקֶר הערבי (2008) ותואר ע"י מספר חוקרי ספרות ערבים כ"איליאדה הפלסטינית". עלילת הרומן סוקרת מ"מבט מלמטה" תקופה של כמעט מאה שנה מחיי הארץ, מסוף המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20, בכתיבה רגישה, פיוטית ומלאת אומץ. תהליך תרגום הרומן כבר החל ע"י המתרגמת וחברת חוג המתרגמים ברוריה הורביץ.

עדו כהן

احسان الترجمان, عام الجراد אחסאן אל-תורג'מאן, שנת הארבה

הספר (בשמו המלא: שנת הארבה: מזכרונותיו של חייל בירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה, ובערבית عام الجراد: مذكرات جندي مقدسي في الحرب العظمى, بيروت: مؤسسة الدراسات الفلسطينية) נמצא בעיצומו של תהליך תרגום על ידי עדו כהן. הספר יכלול את אחרית הדבר של פרופ' סלים תמרי. הספר מבוסס על זיכרונות שנכתבו על ידי חייל עות'מאני בשם תורג'מן ששהה בירושלים בזמן מלחמת העולם, והוא שופך אור חדש על קורות התפנית הדרמטית בתולדות הארץ

לאה גלזמן

اللزوميات אללזומיאת

קובץ השירה הערבית הקלאסית של אבו אלעלאא' אלמערי, איש הרוח בן המאה ה-10, הפך לקלאסיקה בשפה הערבית ובתרבות הערבית. המשורר, המכונה "משורר הפילוסופים והפילוסוף של השירה", נולד בסוריה ועיצב במהלך חייו עולם פילוסופי ייחודי תוך קריאת תיגר על המוסד האורתודוקסי המוסלמי. השירים תורגמו בעבודה רבת שנים על ידי לאה גלזמן, ונערכו על ידי מועתז אבו-צאלח ויונית נעמן.