ספרים בעבודה

עידן בריר

آخر الملائكة אחרון המלאכים

הרומן, הכתוב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, מציג בגעגוע ונוסטלגיה – שאינם נעדרים סרקזם וביקורת – את העיר כרכוכ על אנשיה הצבעוניים ועולמם, שכונותיה ואתריה, לשונותיה והקבוצות האתניות שחיו בה זו לצד זו בשלהי העידן המלוכני.

אורלי נוי

مدير مدرسة מנהל בית הספר

הרומן מנהל בית הספר מאת הסופר האיראני ג'לאל אל-י אחמד שוטח את סיפורו של מורה שֶׁמָאַס במקצוע ההוראה ומצליח לארגן לעצמו משרת ניהול בבית ספר נידח באזור שכוח אל.

יותם בנשלום

النبيذة אלנביד'ה

הרומן עובר בין פלסטין לקאראצ'י, עיראק לוונצואלה ופריס, ונע בין הזמנים והתהפוכות הפוליטיות מאירועי האביב הערבי עד לאירועים המכוננים שעברה האומה הערבית.

כפאח עבד אלחלים

لغة السر שפת הסוד

ברומן זה חוזרת הסופרת הלבנונית נג׳וא ברכאת אל מקור כל הסיפורים: אל השפה שהופכת ברומן זה מכלי לספר את הסיפור לנושא של הסיפור.באמצעות עלילה בלשית מורכבת, מגוללת ברכאת את שהיא יודעת ואת הסודות שגילו לה ספרי המיסטיקה.

עמנואל קופלביץ'

عجائب الآثار في التراجم والأخبار נפוליאון במצרים: מבט מקהיר

הספר "נפוליאון במצרים: מבט מקהיר" (שם זמני בעברית), שנכתב בקהיר על ידי עבד אל-רחמן אלג'ברתי, מתעד את שלוש השנים הדרמטיות שחוותה מצרים למן הרגע שחיילי נפוליאון כבשו אותה ב-1798 ועד שהובסו בשנת 1801. מלבד ההיבט הגיאו-פוליטי, שנים אלו נחשבות בעלות חשיבות מכרעת בהיסטוריה התרבותית של המזרח התיכון בכלל ושל מצרים בפרט: בשנות שלטונו של נפוליאון נחשפו תגליות רבות-ערך על התרבות המצרית העתיקה. אלג'ברתי, שהיה בעל חושים היסטוריים מחודדים, החל לכתוב את דברי הימים של המאורעות שקרו בקהיר ממש עם פלישת הצרפתים. כרוניקות אלו תורגמו בחלקן לאנגלית, ונודעו כ"היסטוריה של מצרים של אלג'ברתי". התרגום של טקסט היסטורי חשוב וייחודי זה, שנכתב בידי ערבי בן התקופה, יאפשר לקורא העברי ללמוד על המזרח התיכון ומגעיו עם אירופה דרך עיניים ערביות מקומיות, ויעשיר את זווית הראייה שלו על ההיסטוריה המקומית והאזורית.

סמירה (נקאש) יוסף

شلومو الكردي وأنا والزمن שלמה הכורדי, ואני והזמן

הרומן "שלמה הכורדי, ואני והזמן" נכתב בדיאלקט יהודי-בגדאדי על ידי סמיר נקאש (1938–2004), שנולד בבגדאד והיגר לישראל עם משפחתו כשהיה בן 12. הרומן מתחיל "מהסוף"– הגיבור, שלמה קטאני, יהודי ממוצא עיראקי המתגורר ברמת גן, שלימים יכונה שלמה הכורדי, מעלה על הכתב את זיכרונותיו. סיפורו של הגיבור נע מילדות בעיר הכורדית סבלאח', כ-300 ק"מ צפונית לבגדד, דרך תחילת חייו הבוגרים בטהרן, בגדד ובומביי ועד ההגירה לישראל בשנת 1951, על המורכבות ותחושת הגלות שממשיכה לרדוף אותו בארץ. את סיפורו הוא מגולל בפני אדם צעיר, האלטר-אגו של המספר– איש מנומס אך קשוח המכונה "הזמן" ואשר מקליט את הזיכרונות ומגיב להם. הדיאלוג ביניהם יוצר רומן פוסט-מודרני ייחודי ומטלטל, המבקש לספר את סיפורם של היהודים-הערבים שהיגרו לארץ.