אגרוף מונף כלפי מטה

"כוכבות הספר הן הנעליים. הן משמשות באופן סמלי כחפץ המפריד בחדות בין מי שאין לו לבין מי שיש לו קצת יותר", סקירה של אביב פטר לרומן "מנהל בית הספר" של ג'לאל אל-י אחמד במעלה- כתב עת לביקורת.

הגיבור והמספר נטול השם של הנובלה מנהל בית הספר לא רוצה להיות מנהל, גם לא מורה. מיואש וציני, הוא בעיקר רוצה שיעזבו אותו בשקט כדי שיוכל לשקוע בדמדומים מתמשכים וחסרי דאגות, אגב עישון בלתי פוסק, הומור גרדומים מריר ותחבולות לשוניות. הוא עוזב את משרתו כמורה ו"מקודם" לתפקיד מנהל בית ספר יסודי קטן ונידח. תוספת השכר הצפויה, כך הוא מקווה, תעזור לממן את הרגלי העישון הדחופים שלו. הסיפור, בחלקו ״ממוארי״ ובחלקו בדיוני, מתבסס על חוויותיו של ג'לאל אל־י אחמד, שכמו גיבורו עבד במשך שנה אחת כמנהל בית ספר באיראן, באמצע שנות החמישים.

אל־י אחמד נחשב לאחד מחשובי ההוגים והסופרים האיראנים במאה העשרים, וידוע בין היתר בשל המסה מכת המערב, שבמסגרתה הוא בא חשבון נוקב עם האימפריאליזם האירופי־אמריקאי ונצלנותו המשעבדת. מנהל בית הספר ראה אור לראשונה ב־1958, "בזמן אמת", ולא באיחור ניכר כמו ספרי מחאה אנטי־ממסדיים אחרים – ואף זכה להצלחה יחסית באיראן של זמנו. זהו ספרו הראשון של אל־י אחמד המתורגם לעברית. על המלאכה החשובה אמונה אורלי נוי, וזהו הכותר הראשון מפרסית שיוצא במסגרת סדרת מכתוב, שהתמקדה עד כה בתרגומים מערבית בלבד.

להמשך קריאה יש לעבור לאתר מעלה כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *