עדו כהן

ولاية بيروت וילאית ביירות

ב-1915 נתנה המלחמה העולמית את אותותיה בכל רחבי הפרובינציה העות'מאנית של ביירות, שכללה את אזור ארץ ישראל/פלסטין. ביולי באותה שנה שלח המושל החדש של פרובינציית ביירות העות'מאנית שני אנשי חינוך בשנות העשרים לחייהם, רפיק אלתמימי ומוחמד בהג'ת, לתור את חלקיה הדרומיים של הפרובינציה, שכללו את אזור ארץ-ישראל/פלסטין הצפוניים, ולחבר דוח מקיף. המושל, שהיה נחוש למלא את תפקידו נאמנה, ביקש ללמוד על אורחות חייהן, תפיסות עולמן ומצבן הכללי של קהילות האזור. מסעם המפרך של שני הצעירים באזור שמצוקות המלחמה ניכרו בו הניב דוח מפורט שיצא לאור כספר, וילאית ביירות (הפרובינציה של בירות), בשתי מהדורות – בתורכית עות'מאנית ובערבית. מדובר במסמך מרתק ויוצא דופן שמציג תמונה עשירה של חיי היום-יום בחלק הצפוני של פלסטין/ארץ ישראל. לצד תיאורים אתנוגרפיים של בני העדות השונות שחיו בארץ, בהם מוסלמים תושבי הכפר והעיר, נוצרים, יהודים, בדווים ודרוזים, ונתוני רקע מפורטים על מסחר, תשתית, חינוך וגיאוגרפיה, הספר מציג תובנות מפתיעות על היבטים תרבותיים, מוסריים וחברתיים של האוכלוסיות השונות. בה בעת, הספר פותח צוהר לתודעתם של שני צעירים פטריוטים ובעלי השכלה רחבה, שהיו אמנם מוטרדים ממצב מולדתם העות'מאנית אך לא פקפקו בהמשך קיומה.  

מעורבותם הרגשית של בהג'ת ותמימי ניכרת בתובנותיהם הנוקבות באשר לשלטון המקומי ולמשפחות האליטה המוסלמיות מחד גיסא, ובגילויי התפעלות מהמתיישבים הציונים מאידך גיסא. ספרם מתורגם לראשונה לעברית (מהמקור הערבי). פרובינציית ביירות: החלק הדרומי מזמן לקוראים חוויה מיוחדת של "מסע בזמן" ותגליות מפתיעות על עברה העות'מאני של ארץ ישראל/פלסטין, רגע לפני התמוטטות המדינה בת מאות השנים.  

רפיק אלתמימי (1956-1885) יליד העיר שכם. היסטוריון. ספריו מייצגים את שתי תקופות חייו העיקריות: שלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי בפלסטין. הוא שימש מנהל המכללה האסלאמית שנוסדה באלקודס-ירושלים, ולאחרן מכן שימש כמנהל בית ספר תיכון בחברון ובית ספר תיכון ביפו. בשנת 1944 הצטרף לתנועה הלאומית הפלסטינית, והיה לאחד מחברי המפלגה הערבית הפלסטינית. שימש גם כחבר במועצה הערבית העליונה שנוסדת על ידי הליגה הערבית. בשנת 1948, בעקבות אירועי הנכבה הפלסטינית, עבר לדמשק ושימש מנהל המועצה הערבית שם עד מותו בשנת 1956.

מוחמד בהג'ת (1980-1890)  יליד העיר חלבּ שבסוריה. בילדותו למד ערבית ותורכית. את לימודיו הגבוהים הקדיש לתחום המשפטים, ועשה זאת בתורכיה. שם הוא גם  התעניין בלימודי ספרות תורכית קלאסית ומודרנית. החל לכתוב שירה ופרוזה בתורכית. עם חזרתו לביירות שימש בהג'ת כמורה לפילוסופיה. לאחר מכן התגורר גם בדמשק. בשנת 1913 מונה למנהל לשכת הסולטאן מטעם האימפריה בביירות. תחומי המחקר העיקריים שלו היו ספרות ופילוסופיה.

 

תרגום: עדו כהן | עריכת תרגום: צאלח עלי סואעד | ליווי אקדמי ואחרית דבר: אבי רובין