قوس قزح وقصص أخرى קשת בענן וסיפורים אחרים
בסגנון סרקסטי והומוריסטי, מבליט מוחמד עלי טאהא כמו בזכוכית מגדלת קווים בדמותה של החברה הפלסטינית בארץ, ומיטיב לתאר את החיים בכפר ואת האווירה הכפרית בעבר ובהווה.
בסגנון סרקסטי והומוריסטי, מבליט מוחמד עלי טאהא כמו בזכוכית מגדלת קווים בדמותה של החברה הפלסטינית בארץ, ומיטיב לתאר את החיים בכפר ואת האווירה הכפרית בעבר ובהווה.
ספר שמתעד את מסעותיו של אבן בטוטה (1304-1369) שנחשב לאחד הנוסעים החשובים בהיסטוריה אם לא הכי חשוב ביניהם. העושר של הספר הופך אותו למעין אנצקלופדיה היסטורית ותרבותית שאין כמותה.
ברומן זה מתאר סמיר נקאש בכישרון רב את תבנית נוף מולדתו, היא עיראק, זו הממשית וזו המדומיינת, לאחר עזיבת היהודים.
הסופר הפלסטיני העזתי עאטף אבו סיף בחר כאן בז'אנר הספרות הבלשית – חקירת משטרה מקומית של תאונת דריסה – כדי לספר סיפור אנושי מעזה. העלילה נעה בין זמנים ועולמות, עולם הנוכחים ועולם הנפקדים, והיא שבה אל הנכבה הפלסטינית ואל השלכותיה תוך שהיא משרטטת את ההווה של עזה ואת התהפוכות שהתרחשו בחייהם של תושבי העיר, בחלומותיהם מאווייהם.
ביולי 1915 שלח המושל החדש של פרובינציית ביירות העות'מאנית שני אנשי חינוך לתור את חלקיה הדרומיים של הפרובינציה. מסעם המפרך של השניים באזור שמצוקות המלחמה ניכרו בו הניב דוח מפורט שיצא לאור כספר: וילאית ביירות ("הפרובינציה של ביירות"). זהו מסמך מרתק ויוצא דופן המציג תמונה עשירה של חיי היום-יום בארץ בתקופה דרמטית.
הסופרת פידא ג'ריס זורה כתמי אור מהירים, חטופים, על החיים הפלסטיניים בתקופות שונות בכפר שלה בישראל ובגדה המערבית. ברצף התמונות שהיא פורשת נכללים מראות היומיום על כל מרכיביהם – קשיים ואתגרים, איפוק וכוח סבל, תעתועי הגורל ולעג לו, וטוב ליבו של עם הממשיך במלאכת החיים.
ברומן זה, הכתוב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, מציג פאדל אלעזאווי בגעגוע ונוסטלגיה – שאינם נעדרים סרקזם וביקורת – את העיר כרכוכ על אנשיה הצבעוניים ועולמם, שכונותיה ואתריה, לשונותיה והקבוצות האתניות שחיו בה זו לצד זו בשלהי העידן המלוכני.
ברומן זה חוזרת הסופרת הלבנונית נג׳וא ברכאת אל מקור כל הסיפורים: אל השפה שהופכת ברומן זה מכלי לספר את הסיפור לנושא של הסיפור.באמצעות עלילה בלשית מורכבת, מגוללת ברכאת את שהיא יודעת ואת הסודות שגילו לה ספרי המיסטיקה.