שיר הלל לקונסטנטין

לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול. ביקורת של מירב גולן על הספר "זיכרון הגוף" של אחלאם מוסתע'אנמי.

"אחלאם מסתע'אנמי היא סופרת ממוצא אלג'יראי, ילידת 1953. היא הסופרת הראשונה שפרסמה בשפה הערבית בארצה לאחר השחרור מהקולוניאליזם הצרפתי.

זהו שיר הלל לקונסטנטין, לאלג'יר, שיר פרוזאי, או פרוזה פואטית. לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול (מוזיאון התמימותסתירות בתוך ראשי – טרם תורגם). פואטיקה של מרחב וזיכרון, של הגירה, של שחרור ואהבה, שיר שאחרי שמניחים אותו מהידיים, נושמים לרווחה את כל הכאב, המועקה והיופי."

המשיכו לקרוא את הביקורת של מירב גולן באתר היTרבות כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *