شلومو الكردي وأنا والزمن שלמה הכורדי ואני והזמן
סמיר נקאש

 

הזמן נשם נשימה עמוקה על מנת להמשיך בסיפורו. הזדקף בגאווה ושאל, "איך לדעתך אני מספר את האירועים?"

אמרתי לזמן היהיר, "אבל שלמה כתאני סיפר לי את הסיפור. תן לי לספר אותו בלשונו."

 

זהו רומן על זוועות המאה העשרים, על היהודי הפליט, הנודד מהעיר הכורדית סבלאח' אל בגדאד, מטהראן ומבומביי עד ההגירה לישראל, ועל תחושת הגלות שממשיכה לרדוף אותו עד מותו. ההתנצחות בין המספר לזמן בשאלה מי יספר את הסיפור וכיצד יסופר היא ציר מרכזי ברומן האפי, המגולל את מאה שנות נדודיו של שלמה הכורדי.

סמיר נקאש, יליד עיראק שהיגר בילדותו לישראל והתעקש לכתוב רק בערבית, נחשב לגדול הסופרים היהודים העיראקים במאה העשרים. הפרוזה של נקאש, שנכתבה בערבית ספרותית, אוצרת בתוכה ריבוי חסר תקדים של דיאלקטים ופורשת מניפות סמנטיות ולקסיקונים נדירים, וזאת הייתה ככל הנראה אחת הסיבות לעיכוב המתמשך בתרגומו לעברית. שלמה הכורדי ואני והזמן הוא הרומן הראשון של נקאש המתורגם לעברית.

לקריאת אחרית הדבר לרכישה