"אלמערי היה עיוור מלידה. שלא כמשוררים ערבים או פרסים אחרים, יצירתו אינה כוללת שירי יין וחשקים, אין צבייה ואין צבי. למעשה, הוא כמעט אינו מתאר בשיריו מראות חיצוניים, שלא היה יכול לראות. ובכל זאת שירתו נפלאה וחכמה מכל מה שהכרתי מזמנו. זו שירה הגותית, מפוכחת, הנאמנה לרציונליזם מוקפד, צינית לעיתים, פסימית אבל מאוד הומנית. אלמערי כותב על מחזור החיים והמוות, על טבע האדם, על גורל וגאולה, על אלוהות ומלכות. בהומניות שלו, הוא מקדים ב־700 שנה את הנאורות."
כך כותב חיים פסח בסקירה שפורסמה בעיתון "ישראל היום" לספר השירה "לוזומיאת" שיצא בסדרה מכתוב לאחרונה.
לסקירה המלאה לחצו כאן.