ב-15 בחודש אילול (ספטמבר בערבית) מת אליאס ח'ורי בביירות. מותו הוא אבידה גדולה לספרות הערבית המודרנית ולספרות הישראלית על רבדיה. עד היום פורסמו תשעה רומנים של ח'ורי בתרגום לעברית, הראשון היה "באב אלשמס" (בהוצאת אנדלוס, תרגום אנטון שמאס ומשה חכם) והאחרון "אדם בדמותי" (בהוצאת פרדס, סדרת מכתוב, מכון ון ליר בירושלים), שנפלה בחלקי הזכות לתרגם אותו (בשיתוף עם מונא אבו בכר ודפנה רוזנבליט) בתקופה ששהיתי עם ח'ורי במכון ללימודים מתקדמים בעיר נאנט שבצרפת בחורף 2022.
התחלתי לתרגם את הרומן עוד לפני שח'ורי סיים לכתוב אותו. היתה זו התנסות יוצאת דופן, שבה נדמה התרגום הספרותי הטקסטואלי לתרגום סימולטני. כמו מתרגם סימולנטי גם המתרגם הספרותי אינו יודע לאן מתגלגל הסיפור. בבקרים היה ח'ורי כותב ואחר הצהריים הוא היה קורא באוזני את הטקסט, ולאחר מכן הייתי מתחיל לתרגם, לפעמים תחת מבטו הבולש. מטבע הדברים היה זה תהליך אקספרימנטלי מורכב, איטי, לא ליניארי, שכלל מחיקות ותוספות ודרש תיאום הדוק. דיאלוג בתנאים כאלה הוא מעשה פוליטי ולא רק ספרותי, וכמוהו גם התרגום. בחורף 2023 נפגשתי שוב לשהות משותפת עם ח'ורי במכון ללימודים מתקדמים ושם קיימתי איתו שיחה לרגל יציאתו של הספר לאור בעברית. השיחה עסקה בטרילוגיה "ילדי הגטו" כולה ובאפשרות להביאה לידי סיום לנוכח העובדה שכאן, כמו במקרים רבים אחרים, אין ח'ורי נוהג לסגור וכל סגירה מתבררת אצלו גם כפתיחה מחדש.