מנהל בית הספר נכתב מלב סכסוך – זה השרוי בין שלטון לעם, בין פקידים לעובדים והקשה מכול – בין מבוגרים לילדים. הספר נכתב בפרס של ימי השאה וראה אור בשנת 1958, אך דווקא משום שנכתב שני עשורים לפני המהפכה האסלאמית באיראן נותרה בו עדות לאותו בעבוע מקדים, אותו כעס שאין לו פתרון, אותה רוח מיאוס מהכול. וזו מעוררת בעת הקריאה את רוח הימים האלה, את התסיסה החברתית והפוליטית השורה גם כאן ועכשיו.
אי־אפשר לפתוח את הרשימה בלי להקדים ולשבח את מעשה התרגום והבאת הספר לקוראות וקוראי העברית. ניכר שמלאכת התרגום מפרסית ניתנה לקבוצה של בעלי מקצוע מחוננים. אלה הם המתרגמת אורלי נוי וחברי צוות התרגום והעריכה דוד ירושלמי וחגי רם. יחד הם נגעו בשני קצוות של זמן ושפה ואפשרו לאותה מטפחת דקיקה של תרגום להיבלע בשפתי הפה. מנהל בית הספר נקרא כמו נכתב זה עתה, אבל בה בעת נושמת בו רוח מדבר פרסי, עַם האחוז בעורפו תחת שוט שלטון ורעל מתוק של השפעה מערבית, עד בחילה.
להמשך קריאה יש לעבור לאתר "פנס" כאן.