"האם השפה ניתנה לאדם משמים, כלומר היא השראה אלוהית, או שמא היא מוסכמה, כלומר מעשה ידי אדם"? שואלת הסופרת הלבנונית נַגְ'וָא בַּרַכָּאת ברומן שפת הסוד (עמ' 45). בספר מתנהלת חקירה בידי המַאְמוּר, החוקר שמגיע בשליחות מנהל המחוז לכפר אַלְיֻסֵר בעקבות סיפור גנבה, רצח ואסונות שהתרגשו על הכפר. כביכול זהו ספר מתח. התעלומה שנחשפת ברומן היא מהי אותה קללת בבל שאיימה על גורלם של אנשי הכפר והפכה את השפה לדרמה מדממת. בָּרַכָּאת בוחנת את גבולות השפה והאמונה בהשראת המיתולוגיה, המיסטיקה הצופית, התיאולוגיה, הבלשנות והפילולוגיה, והשאלות הללו שמעסיקות את גיבורי הרומן הן אותן השאלות שהעסיקו את חוקרי השפה (ה"כלאם"), חכמי הדת (ה"שריעה") והצופים המוסלמים במשך שנים רבות.
נג'וא בּרכּאת, סופרת, עיתונאית, מגישת תוכניות תרבות ותסריטאית, נולדה ב־1966 בביירות ומתגוררת בפריז מאז 1985. המסע אל הכפר אליסר הוא כולו פרי דמיונה של הסופרת, אשר חוותה על בשרה את ייסורי הגלות, המלחמה והשימוש הדכאני שהשלטון עושה בשפה. כל תושבי הכפר ברומן הם אנאלפביתים ולא ראו בימי חייהם ספר מודפס, או כל דבר אחר החורג מגבולות כפרם, שנמצא במרחק שבע שעות נסיעה מבירת המחוז. שלטונות המחוז לא שמעו על תושבי הכפר בשל ענוותם, ואלה לא שמעו על השלטונות אלא לעיתים נדירות מפי עוברי אורח. עד אותו לילה שבו התהפך הגלגל.
להמשך קריאה יש לעבור לבלוג הספרנים כאן.
מידע נוסף על הרומן כאן.