קפטן פַאיִז הורה לג׳לאל גַ'רַאר לנצל את הפִּירצה בהגנה הקורסת של "אלרַוודַֿה" ולתקוף לכיוון מרכז המגרש. אחר כך סקר במבט זריז את הקהל שהתקבץ על שפת החומה ועל גרמי המדרגות המובילים לשני המגדלים שמעליה. הוא הרים את ידו הימנית לסוכך על עיניו מהשמש היוקדת, וחיפש בין הפנים העוקבות אחר מסירות הכדור המהירות את פניהָ . היא לא היתה שם. זה לא הפליא אותו.
גַ'רַאר חצה את רחבת העונשין, חמק משחקן ההגנה שהחליק לעברו מימין, הקפיץ מעליו את הכדור ועקף אותו בקלילות, אולם כאשר קרב לשוער, שכבר ספג באותו יום ארבעה גולים מטלטלים, נעצר לפתע במקומו. קפטן פאיז התבונן בתימהון בג'ראר שהניח את רגלו הימנית על הכדור והניע את כתפיו ימינה ושמאלה כמתאגרף בזירה.לבסוף פנה לעקוף את השוער משמאל, וזה השתטח, נשכב על הכדור ואחז בו בחוזקה. שום תחושת החמצה לא נרשמה בפניו של גַ'רַאר. אדרבה, הוא שלח חיוך יהיר למגן השמאלי של אלרוודֿה, כאילו זה עתה הבקיע גול חמישי.
להמשך קריאה עברו לאתר כתב העת אלכסון כאן.
לפרטים נוספים על הרומן ולרכישה לחצו כאן.