אַל תְּקַלֵּל אֶת אִמִּי.
אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת
אֲנִי בֵּן סִינְגָ'אר
אֲנִי עוֹבֵד כְּפוֹעֵל
לֹא הָלַכְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר
אַךְ אִמִּי חִנְּכָה אוֹתִי.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא תֹּאמַר לָהּ דָּבָר
וְאַל תְּקַלֵּל אוֹתָהּ.
הָרְגֵנִי וְאַל תְּקַלֵּל אֶת כְּבוֹדִי.
הִתְחַתַּנְתִּי וְחָיִיתִי בְּבֵית בֹּץ
אַךְ הוּא אֵינוֹ בְּבַעְלוּתִי
אֵין בְּבַעְלוּתִי דָּבָר מִלְּבַד הָחֲלוֹמוֹת.
לְעִתִּים לֹא עָבַדְתִּי
אַךְ הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי,
בְּכָל בֹּקֶר לְחַפֵּשׂ
עֲבוֹדָה.
לְעִתִּים שַׁבְתִּי בְּלִי עֲבוֹדָה
אַךְ הָיִיתִי שָׂמֵחַ.
לְפֶתַע הִגִּיעוּ
הַדָּאעֶשִׁים
הָרְסוּ אֶת אַתְּ כְּפָרִי
הֶחְרִיבוּ אֶת בֵּיתִי.
אָחַזְתִּי בְּיָדָהּ שֶׁל אִמִּי
כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יְקַלְּלָהּ
וּבָרַחְתִּי עִם מִשְׁפַּחְתִּי
אֶל הָהָר הַגָּבוֹהַ,
עַל אַף הַסֵּבֶל,
הָרָעָב וְהַצָּמָא,
אַךְ הָיִיתִי שָמֵחַ
מִשּׁוּם שֶׁאִישׁ
לֹא יְקַלֵּל אֶת אִמִּי.
נֶעֱקַרְנוּ
וַאֲנִי עַכְשָׁו בְּתוֹךְ אֹהֶל,
כְּכָל הָעֲקוּרִים.
*סאלח מאדו, יליד 1945, מן העיירה סינג'אר, הוא משורר יזידי שהחל לכתוב שירה רק לפני מעט יותר משנה, שנים ספורות אחרי יציאתו לפנסיה. מתגורר כעת בכורדיסטאן העיראקית.