אלמוג בהר

סופר, משורר וחוקר ספרות. נולד ב-1978 בנתניה, גדל ברעננה וחי בירושלים. עבד כמורה וכמחנך בבית-הספר "קדמה" בקטמונים, ירושלים, משנת ה'תשס"ה ועד שנת ה'תשס"ט. הנחה ב"קהילות שרות" בארבע השנים האחרונות סדנאות פיוט שונות, בשיתוף עם פייטנים ממסורות שונות. הנחה מספר סדנאות לכתיבת שירה, בין השאר לתלמידי תיכון ולמטופלים במרכז "סאמט". הנחה תוכנית מנהיגות סטודנטיאלית יהודית-ערבית באוניברסיטה העברית, ביחד עם שותף, בשנים 2005-2006. לימד ספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב, מכללת עלמא, מכללת ספיר ומכללת דוד ילין למורים. כותב ביקורות ספרות בעיתונות ("הארץ", "מקור ראשון"). כתב עבודת תיזה באוניברסיטה העברית בירושלים על שירתה של המשוררת אמירה הס, "'ומבקשת אני את סליחת הקורא אם לבשו פני קלסתרים אחרות': זהות, מגדר, לשון וזיכרון בשירתה של אמירה הס" (הוגשה בשנת 2009), ועבודת דוקטורט על כותבי פיוט במאה ה-20, והשפעות של מסורות הפיוט, המקאמה ושירת החול בספרות המזרחית החדשה, "מן הפיוט המאוחר אל הספרות המזרחית במאה ה-20: לקראת גנאולוגיה של הספרות המזרחית בישראל" (הוגשה בשנת 2014). פרסם מאמרים מדעיים בנושאים שונים: "זהות יהודית-ספרדית רב דורית בישראל: בין זיכרון אישי לקולקטיבי", כתב-העת פעמים, גיליון 111-112, מכון בן-צבי, אביב-קיץ תשס"ז, עמ' 35-79; "זהות ומגדר בשירתה של אמירה הס", כתב-העת פעמים, גיליון 127-125, מכון בן-צבי, סתיו-אביב תשע"א, עמ' 376-317; "ההגמוני נשאר, ה"אחרים" מתחלפים", כתב-העת תיאוריה וביקורת, גיליון 33, מכון ון-ליר, סתיו 2008, עמ' 238-254; "על הכיוון מזרח והו!: בתוך הישראליות ומחוץ לה", כתב-העת תיאוריה וביקורת, גיליון 35, מכון ון-ליר, סתיו 2009, עמ' 279-264; "Mahmoud Darwish: Poetry’s State of Siege", כתב-העת "Journal of Levantine Studies", גיליון מס' 1, מכון ון-ליר, קיץ 2011, עמ' 189-199; "מיהודה הלוי ליהודה בורלא: אלה מסעי ר' יהודה הלוי והקשר שבין הספרות המזרחית בישראל ובין מסורות הפיוט והמקאמה בעברית בעולם הערבי", בתוך הספר "הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט והבנייתו התרבותית", עורכת: חביבה פדיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מכון ון-ליר בירושלים, 2013, עמ' 223-265; "Identity and Gender in the Poetry of Amira Hess", BGU Review, Fall 2013; "ואריאציות של אחרות – בחינה של והוא אחר לשמעון בלס על רקע מכלול יצירתו", כתב-העת פעמים, גיליון 137, מכון בן-צבי, עמ' 9-35, תשע"ד, 2014; ""בוא מן הפינה / אל במת הבמות" – על הלשונות השונות בשירתו של ארז ביטון", בתוך "אנא מן אלמגרב – קריאות בשירת ארז ביטון", עורכים: קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014. סיפורו "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" זכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ בשנת תשס"ה, ושנה לאוחר מכן תורגם לערבית על-ידי מוחמד עבוד, והתפרסם בכתב-העת "אל-הילאל" בקהיר. פרסם ארבעה ספרים: בפברואר 2008 התפרסם קובץ שיריו הראשון, "צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", בהוצאת "עם-עובד" ובמסגרת פרויקט "קסת" (בעריכת דוד ויינפלד); הקובץ זכה בציון לשבח בפסטיבל מטולה 2008 ובפרס רמת-גן לשירת ביכורים לשנת 2011; בדצמבר 2008 ראה אור קובץ סיפוריו הראשון "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד", בהוצאת "בבל" (בעריכת סמי ברדוגו); הספר היה בין 12 המועמדים לפרס ספיר 2010; בנובמבר 2009 התפרסם קובץ שיריו השני, "חוט מושך מן הלשון", גם כן בהוצאת "עם-עובד" (בעריכת ניצה דרורי); הספר זכה בפרס ברנשטיין לשירה לשנת 2010; בנובמבר 2010 התפרסם רומן ראשון שלו, "צ'חלה וחזקל", בהוצאת "כתר" (בעריכת דרור משעני), הספר היה בין 12 המועמדים לפרס ספיר 2011. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש"ע. ערך ארבעה ספרים: את ספר שיריו הראשון של מרואן מח'ול בתרגום מערבית לעברית, "ארץ הפסיפלורה העצובה" (הוצאת קשב, 2012); ערך יחד עם שותפים את כתב-העת "לרוחב" (הוצאת גרילה תרבות, 2012); ערך את ספר שיריה הראשון של עדי קיסר, "שחור על גבי שחור" (הוצאת גרילה תרבות, 2014); ערך יחד עם שותפים את האנתולוגיה העברית-ערבית לספרות צעירה ועכשווית "שתיים / اثنان" (הוצאת כתר, 2014).