כפאח עבד אלחלים - עיתונאית ומתרגמת ערכה בעבר את אתר העוקץ בערבית, עובדת כעיתונאית ומתרגמת עצמאית. בין היתר, התפרסמו כתבותיה בעיתון אלספיר הלבנוני הנחשב.
הקלטה לערב ההשקה שקיימנו במכון ון ליר בירושלים לאסופה "כאן יא מא כאן- סיפורי עם מבלאד אלשאם". הערב כלל דברי פתיחה של אסף דוד, דברים של עורכי הקובץ, כפאח עבד אלחלים ואיאד ברג'ותי, הרצאה של יהודה שנהב-שהרבני על ספרות עם, והקראת סיפורים מתוך האסופה בערבית ועברית.
"איך פספסתי את זה. אני לא מחזיק סתם חפץ ביד. זה ממש לא סתם ספר. זה ספר בעברית. עכשיו הבנתי. הספר הוא זה שגרם לי למחנק. בגללו הרגשתי מועקה. המילה הכתובה על כריכתו ובין דפיו. השפה הזו. השפה העברית בברלין", סיפור של לואי ותד, מתרגם בסדרת מכתוב مكتوب، שהתפרסם בכתב העת גרנטה.
"ברגע שנשים מספרות את הסיפור הן יכולות להיות הגיבורות שלו. היתה להן יכולת לפעול כמו שהן רוצות, ולהפוך את היוצרות ואת יחסי הכוחות בינן לבין הגברים", כתבה של שירין פלאח-סעב ב"הארץ" על קובץ סיפורי העם "כאן יא מא כאן- סיפורי עם מבלאד אלשאם".
"כשסופר בסדר גודל כזה של טווח ויכולות בשפה הערבית, על הלהגים והדיאלקטים שלה ובעל היכרות כה מעמיקה עם התרבות היהודית־מוסלמית, כותב על העיר שממנה גלה ארבעים שנה קודם לכן, זהו מסמך עדות ופואטיקה גם יחד המעורר השתאות", אחרית הדבר שכתבה חביבה פדיה לרומן "דיירי משנה וקורי עכביש".
"המשורר הסורי-פלסטיני ע'יאת' אלמדהון חי בשבדיה ומראה בשיריו שגם כאשר פליט מצליח להשתלב בארצו החדשה – הוא לנצח יישאר זר, נווד, בלי בית". ראיון עם המתרגם דניאל בהר בתכנית "מה שכרוך" על קובץ השירה "ניסיתי לתרגם לך את המלחמה".
פרק מתוך הרומן של אליאס ח'ורי "סִינאלכּוֹל" שנמצא בתהליך תרגום במכתוב مكتوب.
"איך הופכים סיפור שבעל פה לסיפור שבכתב?", יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד מתארחים בתכנית "מה שכרוך" ומדברים על קובץ סיפורי העם "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מבלאד אלשאם". שניהם תרגמו חלק נכבד מהסיפורים בקובץ וגם כתבו את אחרית הדבר (הקשיבו החל מדקה 08:30).
"הגלות בשוודיה הביאה לתמורה פנימית וסגנונית בשירת אלמדהון, שניתן לאפיינה במילת המפתח "סכיזַופרניה" או "פיצֶול אישיות", ככותרתו של אחד השירים המרכזַיים בספר זַה. מצֶד אחד הוא התקרב לתרבות האירופית שבתוכה חי, אך מצֶד שני גופו דחה בשאטָ נפש את האפשרות להישתל ולצֶמוח מחדש כאדם וכאומן אירופאי". אחרית הדבר שכתב דניאל בהר לקובץ השירה "ניסיתי לתרגם לך את המלחמה".
"ההר הקטן" ו-"עונת המשמשים", שני ספרים שעתידים לראות אור בסדרה שלנו, נבחרו לרשימת הספרים המומלצים של מדור הספרים של עיתון 'הארץ' לשנת 2025.
הַספִּּורּ הַזהֶּ באֶּמֱתֶ הִתְרַחֵשׁ, וְאֵינוֹ סְתָם כָּזָב שֶׁיָּצָא לִי לְקוֹשֵׁשׁ. אַבָל אֲנִי נִשְׁבַּעַת בֶּאֱלהִֹים, שֶׁיִּתָּכֵן כִּי הַדְּבָרִים מֻמְצָאִים.
סיפור מתוך הקובץ "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מסלאד אלשאם".
"פירושה של מעורבות היא להתייצב בקרבות היסטוריים בזמן אמת לצידם של המנושלים ולהעלות דרך עולמה הבדיוני של הספרות הזדהות עם תנועות הפועלות לשחרור פוליטי. לפי עיקרון זה, שאלת פלסטין וייצוג הנכבה ניצבת בלב יצירתו של ח'ורי, וסביבה סובבת הטרילוגיה", סקירה של דניאל בהר לטרילוגית "ילדי הגטו".
שני שירים של מחמוד דרוויש שמתפרסמים לראשונה בעברית בתרגום חברי מכתוב. השירים מתייחסים למלחמה שהתחוללה בלבנון בקיץ 2006 ולמצב המלחמה ששרר באותה העת בעזה, ובחרנו לתרגמם לאור הרלוונטיות שלהם היום.
לואי ותד כותב על "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מבלאד אלשאם", קובץ סיפורי העם שראה אור בסדרת מכתוב: "הקורא עשוי למצוא בהם התכתבויות עם סיפורים כמו סינדרלה, היפה והחיה ושלגיה, אשר מסופרים באופנים חדשים ומרעננים הנטועים עמוק בתרבות הלבנטינית של בלאד אלשאם".
"בתוך המחשבה המערבית בנושא מודרניזציה ורציונליזציה, סיפורי העם הם החריג שמייצג את העבר. במסגרת התזה של מקס ובר בנושא "הסרת הקסם" מן העולם והחלפתו במערכות רציונליות, כמו מדינה, בירוקרטיה, משפט, חוק וסדר חברתי – הם נחשבים לשיירים של עידן הקסם", אחרית הדבר שכתבו יחד לואי ותד ויהודה שנהב-שהרבני לקובץ "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מבלאד אלשאם".
בחורף האחרון, בצרפת, שוחח פרופ' יהודה שנהב-שהרבני עם הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי על ספרות ועל הגורל הישראלי והפלסטיני. "הארץ" פירסמו את נוסח השיחה בעקבות פטירתו של ח'ורי ביום 15.9.2024.
יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב-مكتوب מתארח בתכנית "גם כן תרבות" על הסופר אליאס ח'ורי שהלך לעולמו אתמול: "ח'ורי שינה את סוגת הרומן הערבי ובטח הלבנוני, כמה פעמים נכתב בעיתונים בצרפת ובמקומות אחרים שהוא עומד לקבל את הנובל" (הקשיבו החל מהדקה 14:50).
המומים וכואבים את לכתו של הסופר ואיש הרוח אליאס ח׳ורי שהלך לעולמו היום (15.9.2024). ח׳ורי נולד בביירות בשנת 1948, וכתב רבות את הסיפור של העם הפלסטיני ואסונו. הוא קיבל מעמד מיוחד בסדרת מכתוב שתירגמה חמישה מספריו.
"מה שכרוך" מארחים את המתרגם עידן בריר על ספרות ערבית בזמן מלחמה, ואת המתרגמת חנה עמית כוכבי על אינדקס התרגומים שכולל את מירב התרגומים שנעשו מערבית לעברית מאז המאה ה19 ועד היום.
שלושה מפגשי שיח סביב שלוש יצירות מרחבי המזרח התיכון. המפגשים מתקיימים בחודשי אוגוסט וספטמבר בשיתוף בין סדרת מכתוב לסלון הספרים של FeelBeit.
בפודקסט הזה אברום בורג מארח את פרופ' יוני מנדל, עורך המשנה של סדרת מכתוב ומי שתרגם את הרומן הראשון בסדרה "הולך על הרוח" מאת סלמאן נאטור. השניים מדברים על נאטור, על תרגום בדיאלוג ועל מעמד השפה הערבית בארץ.
"אדם בדמותי" הוא הרומן השלישי והאחרון בטרילוגיית "ילדי הגטו", ובו חותם אדם דנון את מסעו בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. כמו שני הרומנים הקודמים, גם הרומן הזה מורכב משכבות של זמן־מרחב המשתרגות סביב ההיסטוריה הכללית והביוגרפיה של אדם – הנעות כמו מכונת זמן בין עבר לעתיד ובין עולמות מקבילים.
עזה לא ממשיכה בפיצוציה היומיים כדי שנאמר לה תודה. עזה גם לא שבה ומסתערת על המוות כדי שנכתוב עליה שיר. עזה גם לא מוצאת מרווח של זמן כדי לקרוא את איחולינו, וגם דואר לעזה אין, שכן היא נצורה בין תקווה לאויבים. ולמרות כל זאת, היא עומדת היום, וכל יום, כדי שנתפלל לשמה המיוחד. אין זה…
"לדברי פרופ' יהודה שנהב-שהרבני בישראל מתפרסמים בשנה בסביבות 1,500 ספרים מתורגמים משפות שונות, רובם מאנגלית, ואחר כך מצרפתית, מגרמנית, פולנית, שוודית ורק במקום השישי־השביעי ערבית!", כתבה של שירין פלאח-סעב לעיתון הארץ.
האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל וסדרת מכתוב מזמינים את הקהל הרחב לסדרת מפגשים על ספרות ערבית בעברית. במפגשים ידברו נציגים של הסדרה ואורחים אחרים על היבטים שונים של עולם הספרות והתרגום.
תולדות התרגום אפופים מסתורין ועמוסים תככים, בגידות ונקמות. בעבר הרחוק זכו מתרגמים ליחס חשדני ואמביוולנטי, ואין פלא בכך לאור העובדה שרבים מהאנשים ששלחו את ידם בתרגום באותם ימים היו טיפוסים מפוקפקים למדי- עבדים, עריקים, מרגלים, יורדי ים, שבויי מלחמה ופליטים.
"היֹה הייתה אישה שלא הרתה ולא נולדו לה ילדים. יום אחד, בליל אַלְקַדְר הקדוש שבסוף הרמדֿאן, היא התפללה אל בוראה: רִבּוֹנוֹ שׁל עוֹלָם, תֵּן לִי פָּעוֹטָה, שׁאוּכַל לְגַדֵל ולָתֵת לָהּ בַּיִת. רִבּוֹנוֹ שׁל עוֹלָם, תֵּן לִי יַלְדָה, גַּם אִם תִּהְיֶה רַק חַרְצַנִּית שׁל זַיִת!" סיפור מתוך קובץ סיפורי העם "כאן יא מא כאן" העתיד לצאת לאור בסדרת מכתוב בשנת 2024.
"בסיפוריו התרכז מחמד נפאע בתיאור הכפר הערבי, הקשר העמוק של הפלאחים לאדמה, התנגדותם העיקשת לדיכוי, והצומוד שלהם בחיי היום-יום. באמצעות הפיכת הכפר הפלסטיני בישראל לאתר אקטיבי של התנגדות יצר נפאע גרסה מקומית של הריאליזם הסוציאליסטי, גרסה שהציעה פתרון פואטי למתח בין הזירה המעמדית לזירה הלאומית", ההקדמה שכתב פרופ' יהודה שנהב-שהרבני לקונטרס "קושאן".
ערב מיוחד בשיתוף בין מרכז מוסאוא וסדרת מכתוב לציון יום השנה לפטירתו של הסופר סלמאן נאטור ז"ל. הערב יתקיים ב-14 לפברואר וידברו בו, בין היתר, פרופ' יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, וד"ר יוני מנדל עורך המשנה.
קול קורא להכשרת מתרגמים בגישת התרגום הדו-לשוני והקבוצתי של מכתוב-مكتوب. הסדנה תתמקד בסוגת תרגומי ספרות יפה ובייחודיותה של סוגה זו, מתוך התייחסות להיסטוריה של תרגום, יחסי שפות, יחסי כוח בתרגום, תעתיקים, אטימולוגיה, תרגום לאחור וסוגיות אחרות.
בקיץ 1916 יצאו שני המשכילים העוסמאנים הצעירים מוחמד בהג'ת ורפיק אל־תמימי למסע מחקר בחלקה הדרומי של בפרובינציית ביירות לבקשת המושל החדש והנמרץ עזמי ביי. הדו"ח שחיברו משלב רשמי מסע עם נתונים היסטוריים, דמוגרפיים, כלכליים ואחרים על המחוז, ובמיוחד על העדות הדתיות ועל הערים והכפרים שאכלסו אותו. אלי אושרוב כותב על הספר "וילאית ביירות" המיועד לצאת לאור בסדרת מכתוב-مكتوب בשנת 2024.
"כל דבר במלבס שונה מן המצופה, וכל דבר מעבר לדמיון. שאלתנו הראשונה קיבלה כעת צורה מכאיבה: האם היישוב הזה שלנו? כל מקום שתיתן בו את עיניך, נושבת ממנו רוח עברית עזה.", פרק מתוך הספר "ולאית ביירות" של רפיק אלתמימי ומוחמד בהג'ת. הספר מתורגם לעברית בימים אלו ומיועד לצאת לאור בשנה האה בסדרת מכתוב-مكتوب.
טאהא מוחמד עלי היה מן המשוררים הפלסטיניים החשובים בדורו. בשירתו תופסים זיכרון הנכבה, והניסיון להחיות את הכפר שחרב, על דמויותיו השונות, מקום מרכזי, ואלו מעוצבים לא פעם עם מידה של הומור ואירוניה. אלמוג בהר כותב למגזין "מקו ועד תרבות" על השיר "נקמה" ושירים אחרים של טאהא.
הקלטה לערב שקיימנו בשיתוף מרכז משכנות שאננים בירושלים על השירה של טאהא מחמד עלי ודמות הגיבור ביצירה הפלסטינית. הערב כלל הקראה של שירים בערבית ועברית, דו שיח של פרדוס חביבאללה ואלמוג בהר, הרצאה של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני ועוד.
"קראתי לאיטי את הסיפור "ע׳זאלה", והתפעלתי מהאופן שבו הסיפור האישי של עבד אלבאקי מתעמק בסיפור הקולקטיבי של ניתוק האדם מהאדמה והטבע בהקשר הקולוניאלי הישראלי, ומתאר את המשבר הבין-דורי, ואת משבר הגבריות הערבית, ואת השלכות ההיעדר, או נטישת האב המודרני…", הדברים שנשא איאד ברגותי, עורך המשנה בסדרת מכתוב, בהשקה של הקובץ "לשכת המקוללים" מאת מחמד עלי טאהא.
"האדמה הממשית הופקעה, וגם השמות שסימנו אותה הוחלפו על ידי ועדת שמות, אך משהו מהקיום שלה נשמר במקום אחר: בשפה. השפה היא אדמה, אבל היא לא תמיד אדמה פורייה, כי היא יכולה להיות גם ביורוקרטית ויבשה. כדי שמשהו יצמח מתוכה היא צריכה שירד עליה גשם. הגשם הזה הוא חלק מהמעשה הספרותי של מוחמד עלי טאהא.", הדברים שנשאה העורכת הספרותית דפנה רוזנבליט בהשקה של קובץ הסיפורים "לשכת המקוללים".
הקלטה של ערב ההשקה שקיימנו לכבוד הקובץ "לשכת המקוללים" במכון ון ליר בירושלים ביום 12.9.2023. הקובץ כולל סיפורים נבחרים מאת הסופר הפלסטיני מוחמד עלי טאהא, אחד היוצרים הבולטים בישראל, ונכון להיום זהו המבחר העשיר ביותר של סיפוריו שרואה אור בעברית.
סדרת מכתוב-مكتوب ומרכז משכנות שאננים שמחים להזמין את הציבור לערב של ספרות, שירה ותיאטרון שעוסק בכתיבה של טאהא מחמד עלי ודמות הגיבור ביצירה הפלסטינית, וזאת ביום רביעי 20.9.2023 בשעה 19:30.
"זהותה של כרכוכ היא בראש ובראשונה זהות קרנבלית שעשויה בין רגע להתהפך מאושר לזעם ומעליזות חגיגית לאלימות דורסנית. אלעזאווי אוהב להקהיל את הציבור הכרכוכי המגוון בסצנות קולניות שהופכות לקטלוגים המכנסים את ריבוי הלשונות, העדות והתרבויות", סקירה של דניאל בהר לרומן 'אחרון המלאכים' בכתב העת מעלה.
ראיון עם מתרגמי הרומן "חידת אדמונד עמראן אלמאלח" יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד בתכנית הרדיו "מה שכרוך": "יש מסורת נורא מעניינת של כתיבה ערבית על יהודים בעשרים שנה האחרונות, ז"א יש כמיהה לחזור ולעשות איזה חיבור עם היהודים שהם קוראים להם לא היהודים הערבים כמונו אלא הערבים היהודים" (הקשיבו החל מהדקה 30:50).
"המחזה 'טאהא' שתורגם עתה לראשונה לעברית, מספק הצצה מרתקת לחייו ויצירתו לאורך השנים: מבריחתו כנער מהכפר האהוב ספוריה, דרך חייו במחנה פליטים ועד השיבה המסוכנת לארץ", שירין פלאח סעב כותבת לעיתון 'הארץ' על המשורר טאהא מחמד עלי ועל המחזה שמבוסס על סיפור חייו.
הזמנה לערב השקה לקובץ "לשכת המקוללים"- מבחר מיצירותיו של הסופר מחמד עלי טאהא שיתקיים במכון ון ליר בירושלים ביום 12.9.2023 בשעה 18:30. הערב יתקיים בנוכחות הסופר ויכלול קריאה מתוך הקובץ בערבית ועברית.
ברומן "אחרון המלאכים" מתאר פאדל אלעזאווי, סופר עיראקי יליד כרכוך שגלה לברלין, את שקיעתה וחורבנה של עיר הולדתו בסגנון הריאליזם המאגי נוסח גבריאל גרסיה מארקס. סקירה של רונן זיידל במוסף הספרות של "הארץ".
ראיון יעם גיא אלחנן על התרגום של המחזה 'טאהא' בתכנית הרדיו "מה שכרוך" (החל מהדקה 09:17). המחזה מאת עאמר חליחל הוא הצגת יחיד, ביוגרפיה המתחקה אחר חייו של המשורר הפלסטיני טאהא מחַמַּד עַלי, והוא הוצג עד כה בערבית ובאנגלית וזכה להצלחה רבה בארץ ובחו"ל.
"כאדמונד עמראן אלמאלח הסופר, שעסק ברבות מיצירותיו בזיכרון, בעבר וביחסים ביניהם, גם חידת אדמונד עַ מְ ראן אַלְ מַאלֶ ח (להלן החידה) שיצר אחג׳יוג׳, חוקרת עבר וזיכרון. במעין הומאז׳ לחייו של הסופר המרוקאי הוותיק וליצירתו, הולך הסופר הצעיר בעקבותיו ומציג עד כמה ההיסטוריה והזיכרון הם רבי־פנים, מלאי אפשרויות והיתכנויות שיש שהתקיימו ואפשר שלא.."
מכתוב ובית אריאלה שמחים להזמין את הקהל לערב השקה לרומן "כאילו היא ישנה" מאת הסופר אליאס ח'ורי. ההשקה תתקיים ביום ראשון 13.8 בספריית בית אריאלה- מתכנסים בשעה 19:30 ומתחילים בשעה 20:00.
הסיפור שנתן לקובץ הסיפורים של מחמד עלי טאהא את שמו- לשכת המוקללים! הקובץ מהווה המבחר העשיר ביותר של סיפוריו שראה עד כה אור בעברית.
"הסופר הלבנוני מפגין את יכולתו הסיפורית הנדירה ומגולל את סיפור יחסיהם של פלסטיני מיפו וצעירה מביירות ב-1947", סקירה של שירין פלאח סעב לעיתון "הארץ".
לרגל שבוע הספר, אנו שמחים לבשר לכם כי בשבועיים הקרובים נשתתף בשלושה ירידי ספרים: בתל אביב, בירושלים ובחיפה. בנוסף, יתקיים מפגש עם הסופר מוחמד עלי טאהא לרגל צאתו לאור של קובץ הסיפורים "לשכת המקוללים" בסדרת מכתוב-مكتوب.
"כתביו של מוחמד עלי טאהא מהווים ציון דרך אנושי ופלסטיני לא רק בגלל כישרונו הספרותי או משום שהוא מעמיד בלב הכתיבה סיפורים אנושיים על האדם הפלסטיני, אלא מכיוון שהוא משתייך לדור הילדים שגורשו בזמן הנכבה, ושנושא עמו מאז את חווייתם הטרגית." אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לקובץ הסיפורים "לשכת המקוללים".
"חמיד, שטרם זכה בתואר שנודע בו עד סוף חייו, נכנס לביתו שהדיף ריח מדבריות. כמנהגו תמיד, בעטה רגלו בדלת הכבדה העשויה עץ אגוז המקושטת במסמרים רחבי־ראש. הוא נהג לנעול את מנעול הדלת, בעל הזיזים הבולטים, רק בשעות הלילה, ולכן הופיע עליו טחב, ששיווה לשוליו גוון ירוק זרחני." פרק ראשון מתוך הרומן העיראקי "אחרון המלאכים".
