כפאח עבד אלחלים - עיתונאית ומתרגמת ערכה בעבר את אתר העוקץ בערבית, עובדת כעיתונאית ומתרגמת עצמאית. בין היתר, התפרסמו כתבותיה בעיתון אלספיר הלבנוני הנחשב.
"חפש, שלמה! חפש! תור אחר מי שיבין אותך." כאן הדיבור חשוב יותר ממים וממזון. הדיבור הנו קשר, והקשר הוא יֶדַע, והידע מוביל אל הדרך שאתה מחפש. אם תלך בדרך הנכונה, תשיג את מבוקשך ותגשים את רצונך. קטעים נבחרים מתוך הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.
בכתיבתו השתמש סמיר נקאש באלמנטים אוטוביוגרפיים מחייו וכן באירועים היסטוריים הקשורים ליהודי עיראק מתוך זיכרונו הפרטי, מזיכרון משפחתו וכן מהזיכרון הקולקטיבי של הקהילה. להלן אחרית הדבר שכתב בנימין ריש לרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.
האם אני מפקיעה את הטקסטים ממקוריותם, מכותביהם, או שאני הופכת את הסיפורים לחיה שלישית, שאני שותפה שוות ערך ליצירתה לצד המתרגמים ועורכי התרגום? העורכת הספרותית של "בלשון כרותה" מספרת על תהליך העבודה על קובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב.
תולעת ספרים ומַכְּתוּבּ שמחים להזמין לערב לכבוד הספר "בלשון כרותה: פרוזה פלסטינית בעברית" ביום חמישי 27 בפברואר בשעה 19:00.
בעקבות צאתו לאור של הקובץ "בלשון כרותה", חוקרות וחוקרים מוזמנים להגיש הצעות לסדנה על ספרות פלסטינית בעברית אשר תתקיים בשיתוף פעולה בין מכתוב לאוניברסיטת בן גוריון בנגב ביום 16.6.2020.
הגיליון החדש של JLS: Journal of Levantine Studies מוקדש למודל התרגום הדו לאומי והדו לשוני של מכתוב, והוא כולל מאמרים על ייחודיות התרגום מערבית לעברית לצד טקסטים ספרותיים מתורגמים.
בשיתוף פעולה עם Language Acts and Worldmaking יתקיים ביום 29.1.2020 יום עיון מיוחד בקינגז קולג' לונדון על מודל התרגום הדו לשוני והדו לאומי של מכתוב. פרטים בהזמנה.
מוזמנים\ות להשקה של הרומן "זיכרון הגוף" במועדון הקריאה מכתוב שהוקם ביוזמת מכון הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה באוניברסיטת בן גוריון. ההשקה תתקיים ביום רביעי 22.1 החל מהשעה 16:30.
גלעד מלצר כותב ב"הארץ" על קובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה": רבים מהסיפורים נעוצים בהוויה היום־יומית של הפלסטינים בארץ, במחנות הפליטים ובגלות. צלה של הטרגדיה הפלסטינית מרחף אמנם מעל רבים מהטקסטים, אבל הם גם מספרים על עבודה קשה, אהבות, חלומות, פחדים, מעמד האשה בחברה הבדואית ועוד."
מוזמנות ומוזמנים להשקה החגיגית של הרומן סטלה מאריס אשר תתקיים בחנות המגדלור ביום חמישי 16.1.20 בשעה 20:00.
עיתון "הארץ" כותב על קובץ הפרוזה הפלסטינית שראה אור בסדרת מכתוב "בלשון כרותה" ומראיין את עורכת הקובץ ד"ר ראויה בורבארה.
ילדי הגטו עוסק בשתי נקודות קצה בסיפור חייו של אדם, ילדותו המוקדמת וסתיו חייו אבל הוא מחסיר את השדרה המרכזית של הביוגרפיה. סטלה מאריס הוא רומן החניכה של אדם, והוא מבקש להשלים את החסר. להלן אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב שהרבני שתירגם את שני הרומנים ל"סטלה מאריס".
גאולה ולונדון מארחים בתכנית שלהם את כפאח עבד אלחלים, חברת צוות מכתוב, כדי לדבר על "בלשון כרותה", הקובץ המקיף ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית (החל מדקה 08:40).
לכבוד הזכיה של הסופרת שיח'ה חליוא בפרס "אלמולתקא" לסיפור הערבי הקצר, להלן אחד הסיפורים הקצרים שלה שהתפרסמו בקובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב "בלשון כרותה".
הקלטה להשקה שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה" (13.11.19). הערב כלל הקראות דו לשוניות, הופעה של השחקן עאמר חליחל ודברים שנשאו הסופר א.ב. יהושע והסופרת פידא ג'רייס.
פודקאס בכאן תרבות עם ד"ר ראויה בורבארה, חברת חוג המתרגמים של מכתוב והעורכת של "בלשון כרותה", על פרוייקט מכתוב וספרות מתורגמת מערבית.
עיתון הארץ נפרד מהסופר והמתרגם שמעון בלס ז"ל ומפרסם, בין היתר, את ההספד שכתב הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי בעיתון "אלקודס אלערבי" בתרגומו של פרופ' יהודה שנהב, העורך הראשי של מכתוב.
"לו רק היתה מוצאת אותה באוצר המילים שלה. לו רק היתה חוצה את הנתיב הארוך מעומק בטנה אל לשונה. וזו הרי המילה הקצרה ביותר שאדם יכול להגות. הברה אחת.." סיפור קצר מאת הסופרת העזאתית סמא חסן (שם עט).
כשהתירו לו לבקר את קרוביו בישראל כדי להשתתף בטקס נישואי בת דודו שמח כל כך. כשנפגש עם הצעירים שבמשפחה ביקש מיד שייקחו אותו לשחות בים. כעת שמחתו לא ידעה גבול: הנה הים לפניו והוא ירווה את גופו הצמא למימיו.
הזמנה לערב ההשקה לקובץ "בלשון כרותה- פרוזה פלסטינית בעברית" שיתקיים ביום רביעי 13.11.19 במכון ון ליר בירושלים.
אתר אל-מוניטור על מכתוב: "מטרת הפרויקט היא לתת קול לחברה הפלסטינית הערבית בתוך האווירה העוינת שיצר שלטון הימין שמתייחס לשפה הערבית כשפת אויב"
שיריו של המשורר הסורי אבו אלעלאא' אלמערי, שתורגמו עתה בקובץ חדש, שומרים על חוכמתם גם בחלוף 1,000 שנים מכתיבתם. הוא מפליא לתאר את רוע האדם, טיפשות השליטים ואכזריות החזקים
הגיליון האחרון של מגזין "Journal of Levantine Studies" הוקדש כולו לנושא השפה והתרגום בדגש על הקשר בין ערבית לעברית.
ראיון בתכנית "מה שכרוך" עם ד"ר ראויה בורבארה על קובץ הפרוזה הפלסטינית המקיף ביותר בעברית "בלשון כרותה" שיצא לאור לאחרונה בסדרת מכתוב.
"מסתבר שזה ערבי זקן ואילם. במלחמה כרתו את לשונו. הם או אנחנו, האם זה משנה? מי יודע מה היו המלים האחרונות שנתקעו בגרונו?". אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה".
אלמערי כותב על מחזור החיים והמוות, על טבע האדם, על גורל וגאולה, על אלוהות ומלכות. בהומניות שלו, הוא מקדים ב־700 שנה את הנאורות. סקירה לספר השירה "לוזומיאת".
ראיון עם הסוציולוג הפלסטיני סלים תמארי בעיתון הארץ לרגל צאת המהדורה העברית של "שנת הארבה".
גאולה ולונדון מארחים את יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי ש מכתוב, בתכנית שלהם בערוץ כאן.
עודה בשאראת מגיב על הביקורת שכתב בני ציפר על הרומן "זיכרון הגוף" בעיתון הארץ.
אחרית הדבר שכתבה המתרגמת לאה גלזמן לספר השירה "לֻזוּמּׅיַאת: התחייבויות וחובות מוּפָרִים" של אבו אלעלאא' אלמערי.
צילום של מפגש חוג המתרגמים שדן בתרגום "נפוליאון במצרים: מבט מקהיר" בהשתתפות המתרגם הותיק עמנואל קופלוביץ.
בשל מגיפת הארבה שפשתה באזור מצרים וסוריה הגדולה במהלך המלחמה, נחרתה שנת 1915 בזיכרונם העממי של הכפריים והעירוניים גם יחד כ"שנת הארבה". זהו גם השם שניתן ליומן שכתב החייל הירושלמי אחסאן אלתורג'מאן על אותה שנה.
צפו בפאנל שקיימה סדרת מכתוב בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית בקפה ליואן בנצרת ביום 27.6.
ההרצאה של ד"ר תמי צרפתי במפגש האחרון של חוג המתרגמים שהוקדש לתרגום הכרוניקות של עבד אלרחמן אלג'ברתי על שנות הכיבוש הצרפתי במצרים.
מתרגמים משתפים מחשבות על תרגום, קשיים שבהם הם נתקלים, התלבטויות וסוגיות אחרות שקשורות למעבר בין השפות והתרבויות.
ד"ר חנה עמית כוכבי חברת חוג המתרגמים של מכתוב זכתה בפרס א.מ.ת לאמנות, מדע ותרבות על תרומתה ארוכת השנים לעולם התרגומים מערבית לעברית.
סדרת מכתוב שמחה להזמינכם לפאנל ודיון בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית ביום חמישי 27 ביוני בשעה 18:30 בקפה ליואן בנצרת.
פודקאסט של כתב העת ReOrient עם פרופ' יהודה שנהב שהרבני על פרוייקט מכתוב ועל הפוליטיקה של התרגום.
לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול. ביקורת של מירב גולן על הספר "זיכרון הגוף" של אחלאם מוסתע'אנמי.
זאת היא קונסטנטין, ללא הבדל בין קללה לחמלה, ללא חיץ בין אהבה לשנאה, ללא אמת מידה מוכרת להיגיון. מעניקה נצח כאוות נפשה, מענישה ככל העולה על רוחה. פרקים נבחרים מתוך הרומן ״זיכרון הגוף״ של אחלאם מוסתע׳אנמי.
עמדתי ופני לשמש היוקדת וראיתי איך כל תוכניות הקיץ שלי מתנפצות. רסיסים חסרי ערך התעופפו סביבי, נשחקו והתאדו. סיפור קצר מאת תמארה נאסר.
״שיטת העבודה של מכתוב, שבו כ־100 מתרגמים פועלים כחוג משותף, נועדה לפייס בין שתי השפות". כתבה נרחבת בעיתון ישראל היום אודות חוג המתרגמים וסדרת הספרים מכתוב.
ערב עיון בשיתו״פ בין מכתוב למרכז לחקר האסלאם על שם נחמיה לבציון לרגל השקת הספר ״שנת הארבה״ ביום ראשון 28 באפריל בשעה 16:00 באוניברסיטה העברית.
״עג׳איב אלאת׳אר פי אלתראג׳ם ואלאח׳באר״ שעתיד לצאת לאור בעברית בסדרת מכתוב הוא החיבור השאפתני והרחב ביותר של אלג׳ברתי. רשימה של תמי צרפתי בכתב העת ג׳מאעה.
זמן הסוסים הלבנים מספר על כפר אחד ועל שלושה דורות של אותה משפחה לאורך תקופה של עשרות שנים. ראיון בגל״צ עם מתרגמת הרומן ברוריה הורביץ.
בעשורים האחרונים, היה אבראהים נצראללה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. "זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר שלו.
"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.
אף שקשה לקרוא את הספר במנותק מן המאבק בין שפת הכובש לשפת הנכבש, ברור שהוא מתייחס להרבה יותר משתי שפות, ובייחוד לשפות המרובות ביחסי גברים ונשים.
סדרת מכתוב והמרכז הרוחני ואחת אלסלאם~נווה שלום מתכבדים להזמינכם לערב לכבוד צאת הרומן זמן הסוסים הלבנים מאת אבראהים נצראללה, ביום שני 25.3.2019 בשעה 18:30 במרכז הרוחני בנווה שלום.
משמאלו נמתחו הקנים למרחק שלא ידע לשער. מימינו היו נמשכים עד קצה העולם. רק כשהתבגר גילה שקצה העולם היה תעלת השקיה היוצאת מן הנילוס, הנהר שלימים יתפוס מקום גדול בחייו ואולי רק בדמיונו. פרקון מתוך הרומן הימים ("אלאיאם") של טהא חסיין .
