הזמנה: השקה חגיגית לרומן "סטלה מאריס"
מוזמנות ומוזמנים להשקה החגיגית של הרומן סטלה מאריס אשר תתקיים בחנות המגדלור ביום חמישי 16.1.20 בשעה 20:00.
כפאח עבד אלחלים - עיתונאית ומתרגמת ערכה בעבר את אתר העוקץ בערבית, עובדת כעיתונאית ומתרגמת עצמאית. בין היתר, התפרסמו כתבותיה בעיתון אלספיר הלבנוני הנחשב.
מוזמנות ומוזמנים להשקה החגיגית של הרומן סטלה מאריס אשר תתקיים בחנות המגדלור ביום חמישי 16.1.20 בשעה 20:00.
עיתון "הארץ" כותב על קובץ הפרוזה הפלסטינית שראה אור בסדרת מכתוב "בלשון כרותה" ומראיין את עורכת הקובץ ד"ר ראויה בורבארה.
ילדי הגטו עוסק בשתי נקודות קצה בסיפור חייו של אדם, ילדותו המוקדמת וסתיו חייו אבל הוא מחסיר את השדרה המרכזית של הביוגרפיה. סטלה מאריס הוא רומן החניכה של אדם, והוא מבקש להשלים את החסר. להלן אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב שהרבני שתירגם את שני הרומנים ל"סטלה מאריס".
גאולה ולונדון מארחים בתכנית שלהם את כפאח עבד אלחלים, חברת צוות מכתוב, כדי לדבר על "בלשון כרותה", הקובץ המקיף ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית (החל מדקה 08:40).
לכבוד הזכיה של הסופרת שיח'ה חליוא בפרס "אלמולתקא" לסיפור הערבי הקצר, להלן אחד הסיפורים הקצרים שלה שהתפרסמו בקובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב "בלשון כרותה".
הקלטה להשקה שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה" (13.11.19). הערב כלל הקראות דו לשוניות, הופעה של השחקן עאמר חליחל ודברים שנשאו הסופר א.ב. יהושע והסופרת פידא ג'רייס.
פודקאס בכאן תרבות עם ד"ר ראויה בורבארה, חברת חוג המתרגמים של מכתוב והעורכת של "בלשון כרותה", על פרוייקט מכתוב וספרות מתורגמת מערבית.
עיתון הארץ נפרד מהסופר והמתרגם שמעון בלס ז"ל ומפרסם, בין היתר, את ההספד שכתב הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי בעיתון "אלקודס אלערבי" בתרגומו של פרופ' יהודה שנהב, העורך הראשי של מכתוב.
"לו רק היתה מוצאת אותה באוצר המילים שלה. לו רק היתה חוצה את הנתיב הארוך מעומק בטנה אל לשונה. וזו הרי המילה הקצרה ביותר שאדם יכול להגות. הברה אחת.." סיפור קצר מאת הסופרת העזאתית סמא חסן (שם עט).
כשהתירו לו לבקר את קרוביו בישראל כדי להשתתף בטקס נישואי בת דודו שמח כל כך. כשנפגש עם הצעירים שבמשפחה ביקש מיד שייקחו אותו לשחות בים. כעת שמחתו לא ידעה גבול: הנה הים לפניו והוא ירווה את גופו הצמא למימיו.
הזמנה לערב ההשקה לקובץ "בלשון כרותה- פרוזה פלסטינית בעברית" שיתקיים ביום רביעי 13.11.19 במכון ון ליר בירושלים.
אתר אל-מוניטור על מכתוב: "מטרת הפרויקט היא לתת קול לחברה הפלסטינית הערבית בתוך האווירה העוינת שיצר שלטון הימין שמתייחס לשפה הערבית כשפת אויב"
שיריו של המשורר הסורי אבו אלעלאא' אלמערי, שתורגמו עתה בקובץ חדש, שומרים על חוכמתם גם בחלוף 1,000 שנים מכתיבתם. הוא מפליא לתאר את רוע האדם, טיפשות השליטים ואכזריות החזקים
הגיליון האחרון של מגזין "Journal of Levantine Studies" הוקדש כולו לנושא השפה והתרגום בדגש על הקשר בין ערבית לעברית.
ראיון בתכנית "מה שכרוך" עם ד"ר ראויה בורבארה על קובץ הפרוזה הפלסטינית המקיף ביותר בעברית "בלשון כרותה" שיצא לאור לאחרונה בסדרת מכתוב.
"מסתבר שזה ערבי זקן ואילם. במלחמה כרתו את לשונו. הם או אנחנו, האם זה משנה? מי יודע מה היו המלים האחרונות שנתקעו בגרונו?". אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה".
אלמערי כותב על מחזור החיים והמוות, על טבע האדם, על גורל וגאולה, על אלוהות ומלכות. בהומניות שלו, הוא מקדים ב־700 שנה את הנאורות. סקירה לספר השירה "לוזומיאת".
ראיון עם הסוציולוג הפלסטיני סלים תמארי בעיתון הארץ לרגל צאת המהדורה העברית של "שנת הארבה".
גאולה ולונדון מארחים את יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי ש מכתוב, בתכנית שלהם בערוץ כאן.
עודה בשאראת מגיב על הביקורת שכתב בני ציפר על הרומן "זיכרון הגוף" בעיתון הארץ.
אחרית הדבר שכתבה המתרגמת לאה גלזמן לספר השירה "לֻזוּמּׅיַאת: התחייבויות וחובות מוּפָרִים" של אבו אלעלאא' אלמערי.
צילום של מפגש חוג המתרגמים שדן בתרגום "נפוליאון במצרים: מבט מקהיר" בהשתתפות המתרגם הותיק עמנואל קופלוביץ.
בשל מגיפת הארבה שפשתה באזור מצרים וסוריה הגדולה במהלך המלחמה, נחרתה שנת 1915 בזיכרונם העממי של הכפריים והעירוניים גם יחד כ"שנת הארבה". זהו גם השם שניתן ליומן שכתב החייל הירושלמי אחסאן אלתורג'מאן על אותה שנה.
צפו בפאנל שקיימה סדרת מכתוב בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית בקפה ליואן בנצרת ביום 27.6.
ההרצאה של ד"ר תמי צרפתי במפגש האחרון של חוג המתרגמים שהוקדש לתרגום הכרוניקות של עבד אלרחמן אלג'ברתי על שנות הכיבוש הצרפתי במצרים.
מתרגמים משתפים מחשבות על תרגום, קשיים שבהם הם נתקלים, התלבטויות וסוגיות אחרות שקשורות למעבר בין השפות והתרבויות.
ד"ר חנה עמית כוכבי חברת חוג המתרגמים של מכתוב זכתה בפרס א.מ.ת לאמנות, מדע ותרבות על תרומתה ארוכת השנים לעולם התרגומים מערבית לעברית.
סדרת מכתוב שמחה להזמינכם לפאנל ודיון בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית ביום חמישי 27 ביוני בשעה 18:30 בקפה ליואן בנצרת.
פודקאסט של כתב העת ReOrient עם פרופ' יהודה שנהב שהרבני על פרוייקט מכתוב ועל הפוליטיקה של התרגום.
לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול. ביקורת של מירב גולן על הספר "זיכרון הגוף" של אחלאם מוסתע'אנמי.
זאת היא קונסטנטין, ללא הבדל בין קללה לחמלה, ללא חיץ בין אהבה לשנאה, ללא אמת מידה מוכרת להיגיון. מעניקה נצח כאוות נפשה, מענישה ככל העולה על רוחה. פרקים נבחרים מתוך הרומן ״זיכרון הגוף״ של אחלאם מוסתע׳אנמי.
עמדתי ופני לשמש היוקדת וראיתי איך כל תוכניות הקיץ שלי מתנפצות. רסיסים חסרי ערך התעופפו סביבי, נשחקו והתאדו. סיפור קצר מאת תמארה נאסר.
״שיטת העבודה של מכתוב, שבו כ־100 מתרגמים פועלים כחוג משותף, נועדה לפייס בין שתי השפות". כתבה נרחבת בעיתון ישראל היום אודות חוג המתרגמים וסדרת הספרים מכתוב.
ערב עיון בשיתו״פ בין מכתוב למרכז לחקר האסלאם על שם נחמיה לבציון לרגל השקת הספר ״שנת הארבה״ ביום ראשון 28 באפריל בשעה 16:00 באוניברסיטה העברית.
״עג׳איב אלאת׳אר פי אלתראג׳ם ואלאח׳באר״ שעתיד לצאת לאור בעברית בסדרת מכתוב הוא החיבור השאפתני והרחב ביותר של אלג׳ברתי. רשימה של תמי צרפתי בכתב העת ג׳מאעה.
זמן הסוסים הלבנים מספר על כפר אחד ועל שלושה דורות של אותה משפחה לאורך תקופה של עשרות שנים. ראיון בגל״צ עם מתרגמת הרומן ברוריה הורביץ.
בעשורים האחרונים, היה אבראהים נצראללה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. "זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר שלו.
"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.
אף שקשה לקרוא את הספר במנותק מן המאבק בין שפת הכובש לשפת הנכבש, ברור שהוא מתייחס להרבה יותר משתי שפות, ובייחוד לשפות המרובות ביחסי גברים ונשים.
סדרת מכתוב והמרכז הרוחני ואחת אלסלאם~נווה שלום מתכבדים להזמינכם לערב לכבוד צאת הרומן זמן הסוסים הלבנים מאת אבראהים נצראללה, ביום שני 25.3.2019 בשעה 18:30 במרכז הרוחני בנווה שלום.
משמאלו נמתחו הקנים למרחק שלא ידע לשער. מימינו היו נמשכים עד קצה העולם. רק כשהתבגר גילה שקצה העולם היה תעלת השקיה היוצאת מן הנילוס, הנהר שלימים יתפוס מקום גדול בחייו ואולי רק בדמיונו. פרקון מתוך הרומן הימים ("אלאיאם") של טהא חסיין .
כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.
שנים רבות ערך שנהב את תיאוריה וביקורת ומעולם לא טרח להזכיר את שמו הערבי. הגיליון הזה- שאני מדמיין, מעצב בעיני רוחי ומתאר כאן לפניכם- עומד אפוא בסימן תיקון השם. תיקון לשוני? תיקון פוליטי? הא בהא תליא.
ראיון עם ד"ר אביגיל יעקבסון בעקבות צאתו לאור של היומן "שנת הארבה- יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני 1915-1916" שחושף את הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ.
מנהל מכתוב ד"ר יוני מנדל מתראיין בתכנית "גידי צורך תרבות" ברדיו תל אביב
הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.
סדרת מכתוב מבקשת להנכיח את הערבית בתוך העברית ולהפגיש בין שתי השפות. כל הספרים שרואים אור בסדרה מתורגמים תוך שימוש בתעתיק הקרוב ביותר למקור בערבית. להלן מוצגת טבלת התעתיקים של מכתוב והרציונל שעומד מאחוריה.
יש לראות בשפה הערבית מרכיב בסיסי בזהותם המזרחית של היהודים יוצאי ארצות ערב. פגיעה במעמדה וסימונה כשפה נחותה כמוה כפגיעה במעמד יהודים אלו וסימונם כנחותים.
"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.
הָרוּחַ בּוֹרֵחַ מִכָּל קָדוֹשׁ, אֱלוֹהִים קָדוֹשׁ, וּפְרוּסַת הַלֶּחֶם מִתַּחַת לַכָּרִית שֶׁלְּךָ, מִתַּחַת לְרֹאשְׁךָ, קְדוֹשָׁה מֵהַזְכָּרַת שֵׁם אֱלוֹהִים. שיר מאת נביל טנוס.