שָׁאַל אוֹתִי: מִי אַתָּה?
כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.
כפאח עבד אלחלים - עיתונאית ומתרגמת ערכה בעבר את אתר העוקץ בערבית, עובדת כעיתונאית ומתרגמת עצמאית. בין היתר, התפרסמו כתבותיה בעיתון אלספיר הלבנוני הנחשב.
כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.
שנים רבות ערך שנהב את תיאוריה וביקורת ומעולם לא טרח להזכיר את שמו הערבי. הגיליון הזה- שאני מדמיין, מעצב בעיני רוחי ומתאר כאן לפניכם- עומד אפוא בסימן תיקון השם. תיקון לשוני? תיקון פוליטי? הא בהא תליא.
ראיון עם ד"ר אביגיל יעקבסון בעקבות צאתו לאור של היומן "שנת הארבה- יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני 1915-1916" שחושף את הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ.
מנהל מכתוב ד"ר יוני מנדל מתראיין בתכנית "גידי צורך תרבות" ברדיו תל אביב
הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.
סדרת מכתוב מבקשת להנכיח את הערבית בתוך העברית ולהפגיש בין שתי השפות. כל הספרים שרואים אור בסדרה מתורגמים תוך שימוש בתעתיק הקרוב ביותר למקור בערבית. להלן מוצגת טבלת התעתיקים של מכתוב והרציונל שעומד מאחוריה.
יש לראות בשפה הערבית מרכיב בסיסי בזהותם המזרחית של היהודים יוצאי ארצות ערב. פגיעה במעמדה וסימונה כשפה נחותה כמוה כפגיעה במעמד יהודים אלו וסימונם כנחותים.
"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.
הָרוּחַ בּוֹרֵחַ מִכָּל קָדוֹשׁ, אֱלוֹהִים קָדוֹשׁ, וּפְרוּסַת הַלֶּחֶם מִתַּחַת לַכָּרִית שֶׁלְּךָ, מִתַּחַת לְרֹאשְׁךָ, קְדוֹשָׁה מֵהַזְכָּרַת שֵׁם אֱלוֹהִים. שיר מאת נביל טנוס.
רומנו האחרון של הסופר הלבנוני והאינטלקטואל הפוליטי אליאס ח'ורי מספק תמריץ מיידי להתבוננות בהבדל בין גטו לגטו ובבעיות שמתעוררות כאשר השפה מגבילה את משמעויותיהם האפשריות.
ספרו של ד"ר יוני מנדל "יצירתה של הערבית הישראלית: שיקולים ביטחוניים ופוליטיים בלימודי הערבית בישראל" יוצא לאור בערבית מטעם המרכז לחקר מדיניות בקטאר.
ערב מיוחד במרכז אטאפיל לכבוד ספר הילדים "הילדים צוחקים" ש הסופר הסורי זכריא תאמר בהשתתפות עשרות הורים וילדים.
קטע קצר מתוך "כוכב הים", הרומן החדש שאליאס ח'ורי מסיים לכתוב בימים אלה. רומן זה הנו החלק השני של "ילדי הגטו" שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב בתחילת השנה.
חודש שלם עבר מאז צלל עאטף פרחאן אל המנהרה שתוביל אותו לעולם שמעבר להר. בינתיים נרקמו סביב דמותו אגדות וסיפורים לרוב.. סיפור קצר מאת מחמד חג'יראת.
החלטתי לכתוב רומן בדיוני על משורר האהבה מתקופת ח'ליפוּת בית אוּמַיָה. הסתייעתי בזיכרונות של אחרים שמצאתי בספרים. רק כדי למצוא את עצמי מול מפץ בזיכרוני. פרקים נבחרים מהרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי שיצא לאור בעברית במסגרת סדרת מכתוב.
לקט מהאוטוביוגרפיה של נימר מורקוס שיצאה לאור בערבית ומעולם לא תורגמה לעברית.
עוד כתבה בעניין הספר "חוריה" והפרת הזכויות של הסופרות הערביות שיצירותיהן תורגמו ופורסמו ללא ידיעתן.
תגובה של מערכת מכתוב בעניין הספר "חוריה" שכלל יצירות של סופרות ערביות ללא ידיעתן
ראיון עם מאיירת הספר "הילדים צוחקים"
אנדריי אזולאי, היועץ הראשון של מלך מרוקו, מקבל לידיו עותק מהרומן "ילדי הגטו"
דוח "ידיעת ערבית בקרב יהודים בישראל" הנו דו"ח ראשון מסוגו שבוחן לעומק את ידיעת השפה הערבית בקרב יהודים בישראל, ומציג גם השוואה בין דורית עם דגש על יהודים יוצאי מדינות ערב.
אחרית הדבר שכתבה שוהם סמיט לסיפורו הקצרצר והנוקב של זכּריא תאמר, מבכירי הסופרים הסוריים ומן הגדולים שבסופרי העולם הערבי בסוגת הסיפור הקצר, "הילדים צוחקים".
"הןלך על הרוח" הוא הזדמנות טובה להכיר את כתיבתו היפה של סלמאן נאטור שקיים כל חייו דיאלוג עם החברה היהודית.
סיפור קצר מתוך הרומן "הולך על הרוח" של סלמאן נאטור, הספר הראשון שיוצא לאור בסדרת מכתוב.
רשמים של זהיה קונדוס מערב השקת הספר "הולך על הרוח" במלאת שנה למותו של הסופר סלמאן נאטור.
במלאות שנה למותו ועם צאת הספר "הולך על הרוח" מאת סלמאן נאטור, הספר הראשון בסדרת מכּתוּבּ לתרגומי ספרות ערבית, התקיים במכון ון ליר ביום 15.2.2017 ערב מיוחד שבו הושקה סדרת מכתוב באופן רשמי. הערב הוקדש ליצירתו של הסופר והמחזאי נאטור שהיה בין המייסדים של פרוייקט מכתוב וחוג המתרגמים מערבית לעברית. מוזמנים לצפות בתיעוד של הערב…
מה יודעים יהודים על השפה הערבית? מה עמדותיהם כלפיה? האם הם מבינים אותנו כשאנחנו מדברים בערבית?