"מדמואזל מנגנת כינור?"
"לא שנאתי את פרא האדם ההוא מפני שבגללו עזבתי את ארצי ואת משפחתי ואת בן זוגי אשר אהבתי. שנאתי אותו מפני שהוא זה שהרס לי את השמיעה וגזל ממני את המוזיקה.." הכירו את הדמות של ודיאן אחת הגיבורות ברומן "הסוררת".
"לא שנאתי את פרא האדם ההוא מפני שבגללו עזבתי את ארצי ואת משפחתי ואת בן זוגי אשר אהבתי. שנאתי אותו מפני שהוא זה שהרס לי את השמיעה וגזל ממני את המוזיקה.." הכירו את הדמות של ודיאן אחת הגיבורות ברומן "הסוררת".
סיפור מתוך הקובץ של הסופר הירושלמי מחמוד שקיר "הולכת כמו נעמי קמפבל". הסיפור התפרסם לראשונה במהדורה הדיגיטלית של מגזין הספרות גרנטה באדיבות מכתוב.
פרק ראשון מתוך הרומן "הסוררת" של הסופרת העיראקית אנעאלם כצ'אצ'י. הרומן יצא לאור בסדרת מכתוב בתרגומו של יותם בנשלום ועריכת תרגום של דימה דראושה.
"הסוד במהות שלו הוא האמת שנמצאת במקום שקשה לנו להגיע אליו.. שהוא העבר", ציפי גון גרוס מראיינת את איאד ברגותי על הרומן שלו "סיפור עכאא'י" ועל הקשר שלו עם העיר עכא וההיסטוריה שלה.
מרחבים הנדחסים לסיפורים קצרים של כמה עמודים או לסיפורים בגודל כף היד. סיפורים המשקפים נאמנה ניסיון ביוגרפי עשיר ושכלול כלים תמטי ואסתטי, שהפכו אותו לאומן הסיפור הקצר.
"כשהתבוננתי בעיר בגדאד מבעד לעיניהן של הדמויות הראשיות בסיפור, התחלתי לראות בה עיר מופתית, ארץ חפץ, ולהתגעגע אליה בלי שביקרתי בה מעולם". אחרית הדבר שכתב המתרגם יותם בנשלום לרומן הסוררת.
יובל אביבי ומיה סלע מארחים את איאד ברגותי, עורך המשנה של מכתוב, במגזין הספרות היומי של כאן תרבות על תרגום ספרות ערבית בארץ ותכנית המנויים החדשה של מכתוב (החל מהדקה 14:22).
ערב השקה לרומן "סיפור עכאאי" של איאד ברג'ותי המשמש עורך משנה לספרות ערבית בסדרת מכתוב. מלבד ברג'ותי השתתפו בערב פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, ד"ר עאידה פחמאוי ותד, פרופ' תמיר שורק, וד"ר יוני מנדל.
האם אומר שעליך לדחות את התקוממות נפשך למראה כל תמונת ילד ואת המיית לבך עם כל קול שמגיע אליך מעזה כדי לומר לך: אני פוחד. טקסטים מתורגמים של המשורר העזאתי ח'אלד ג'ומעה.
ראיון שערך אתר "אורבנולוגיה" עם איאד ברגותי, מחבר הרומן "סיפור עכאא'י", על ההיסטוריה והזיכרון של העיר עכו, ייחודה ומעמדה בהיסטוריה והתרבות המקומית.
"מסה מרתקת וסוחפת על שפות, יצירה, תרבויות וחברות", בני ציפר סוקר את הספרון "סיפור שמתחיל בגבות של ערבי" במוסף הספרים של הארץ.
לא היה לו ספק ביכולת המשחק שלהם, הרי בעצמו בחר אותם בקפידה מבין שחקני הסמטאות, מגרשי השכונות, קבוצות בית הספר, התאחדות הסטודנטים וקבוצות המפעלים. פרק מתוך הרומן "סיפור עכאא'י".
איאד ברגותי מעניק לקוראי הרומן ההיסטורי שלו הזדמנות לבקר בחברה הפלסטינית בשנות הארבעים של המאה העשרים. בראיון לאתר "העוקץ" מספר ברגותי על חופש ספרותי ועל הציפיות שלו מהקורא העברי.
"הספר הזה משתחל לתוך פרק זמן קצר שבין מלחמות גדולות לסיפור על הצורה הספורטיבית, המשחקית, של מלחמה ומאבק לאומי: כדורגל". סקירה של הרומן "סיפור עכאא'י במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות.
איאד ברגותי, עורך המשנה של סדרת מכתוב לספרות ערבית, מדבר בתכנית "גם כן תרבות" על הרומן "סיפור עכאא'י", חודש הרמדאן והאלימות הגואה בחברה הערבית.
ערב ההשקה של הספר "אלרסאאֵ'ל – האיגרות" אשר התקיים אונליין בהשתתפות בנו של סמיח אלקאסם, וטאן אלקאסם, המתרגמת חנה עמית כוכבי, דר' ראיף זריק והמשורר רוני סומק.
ראיון עם דר' חנה עמית כוכבי בכאן תרבות על תרגום מערבית לעברית לקראת ההשקה של הספר "אלרסאא'ל-האיגרות" של מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם (החל מהדקה 33:26).
"היום שבו התערערו חוקי בראשית" הוא ספר חיוני לכל המתעניינים במפגש בין התרבויות ובהיסטוריה של אירופה והמזרח התיכון בראשית העת החדשה, ונחשב, בצדק, לאחת הפנינים של הכתיבה ההיסטורית בעולם הערבי.
איזו שמחה הידועה לאדם תשווה לשמחתנו ברגע שבא אלינו במפתיע דימוי פיוטי או ברגע שבא עלינו במפתיע בית שיר בחצי הלילה או בצללי היום. סמיח אלקאסם כותב למחמוד דרוויש- מכתב מתוך רומן האיגרות אלרסאא'ל.
איאד ברגותי משוחח עם פרופ' יהודה שנהב שהרבני על הספר האחרון שלו "סיפור שמתחיל בגבות של ערבי: תרגום בדיאלוג עם אליאס ח'ורי".
להלן מאמר של המתרגם עידן בריר העוסק בשאלת התעתיק מערבית לעברית ותגובה של מערכת מכתוב באשר למודל התעתיק הנהוג בסדרה ולגישה שהתגבשה בספרים שיצאו לאור במסגרתה.
הקלטה של המפגש האחרון של חוג המתרגמים של מכתוב אשר עסק ברומן "שפת הסוד" של הסופרת הלבנונית נג'וא ברכאת ובתרגום המשותף שלו בידי ברוריה הורביץ וכפאח עבד אלחלים.
מכון ון ליר והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכריזים על הענקת פרס שנתי לתרגום ולמחקר במסורת המחשבה של יהודה שנהב-שהרבני.
למה קוראים לקובץ הסיפורים הפלסטינים שתורגמו לעברית בלשון כרותה? מה גורם לקבוצת הקוראים באוזן כרויה להיפגש כדי לקרוא את הסיפורים ביחד? כתבה של הטלוויזיה החברתית על קובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב.
""הייתי בשנת שבתון, והלכתי ללמוד, כן, ללמוד — בתיכון ערבי בנצרת, כיתה י"א, כדי להבין יותר." ראיון מורחב עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני במוסף גלריה של עיתון הארץ לרגל יציאת שני ספריו האחרונים לאור.
"שנהב מציע טיפוס אידיאלי של תרגום דו־לאומי בצוותים שמאפשר פוליפוניה וריבוי לשוני ומחזיר את ערך הדיאלוג לתרגום הטקסטואלי". לאה ענבל דור כותבת על הספר "פועלים בתרגום" במגזין "עיתון 77".
"זה כנראה גשר סנטימנטלי, מנטלי, רגשי ומחשבתי שהם רצו לבנות ביניהם למרות, ואולי בגלל, המרחק שהפריד ביניהם". ראיון עם איאד ברגותי, עורך המשנה של מכתוב, על המכתבים שהחליפו ביניהם דרוויש ואלקאסם בספר "אלרסאא'ל-האיגרות" .
יובל אביבי ומיה סלע מארחים את ד”ר לילך נתנאל על המסה שכתב פרופ’ יהודה שנהב שהרבני, “סיפור שמתחיל בגבות של ערבי”, אשר יצאה לאור בסדרה חדשה של אוניברסטית בר אילן.
ראיון בתכנית “מה שכרוך” עם ד”ר ראיף זריק על הספר האחרון שיוצא לאור בסדרת מכתוב, “האיגרות | אלרסאאל” של מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם.
ספר חדש של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב אשר פורש במסה זו מחשבה על התרגום כדיאלוג ספרותי ופוליטי.
רומן שיש בו אהבה ותשוקה אבל לצידם גם גירוש וסבל ואלימות והתנכרות ונתק.. שאלות על זוגיות, על הורות, שאלות מאוד פרטיות שטבולות עמוק עמוק בתוך הסכסון ובכאבים שלו. ראיון עם ד"ר ראויה בורבארה בגל"צ לרגל צאת הרומן שלה "על חופי נדודים" בעברית.
"העבודה של התרגום, כפי שהיא מתבטאת במכתוב, היא מודל לעבודה בעולם.. בין אנשים.. ולא רק בעשיית ספרות טובה או בתרגום ספרות טובה". ראיון עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני ב"כאן תרבות" על ספרו החדש "פועלים בתרגום.
ד"ר לילך נתנאל משוחחת עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, בעקבות צאת ספרו החדש לאור.
"על חופי נידודים" ("على شواطىء الترحال"), הרומן של ד"ר ראויה בורבארה, חברת המערכת של מכתוב, יצא לאור בתרגום עברי בהוצאת פרדס.
שיחה בן ד"ר יובל עברי ופרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, על תרגום דו-לאומי. השיחה התפרסמה לראשונה בכתב העת ReOrient (סתיו 2020).
"בלס היה האב הרוחני של השמאל המזרחי לא רק משום שהיה הראשון להנכיח את הסיפור המזרחי בספרות, ולא רק משום שכמרקסיסט כתב והטיף לצדק ושוויון, ולא רק משום שחשף את היחסים הקולוניאליים בתוך החברה בישראל.." יהודה שנהב-שהרבני כותב על שמעון בלס בעקבות תרגום הסיפור "אוהב את החיים".
"הוא נמלא כעס על הודעת הפיטורין מן המפעל, שבעטייה לא יכול היה לממש את משאלתו לרכוש לסלימה שעון יד יפה. הוא רצה לעטוף אותה ברוך ובחמימות, ושעות ארוכות שקע בים של חלומות בהקיץ, מדמיין את המונולוגים שיישא בפניה…" סיפור קצר מאת שמעון בלס.
ספר חדש של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני מציע ניתוח היסטורי ביקורתי, ראשון מסוגו, של מפעל התרגום המודרני. הספר משלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות מערבית לעברית בזמן הזה.
ערב קריאה של פרוזה פלסטינית בעברית ובערבית מתוך הקובץ "בלשון כרותה" ביוזמה משותפת של תיאטרון יפו ותיאטרון אלסראיא הערבי.
"אף על פי שהטקסט איננו ממוען ליהודים, ואף על פי שרבים מהם לא יסכימו עם האמור בו, ברור לחלוטין כי הוא קשוב קשב רב לשיח ולתרבות העבריים, וזו רק אחת הסיבות לכך שהקורא העברי עשוי למצוא בו עניין רב." אחרית הדבר שכתב ד"ר ראיף זריק לספר "אלרסאא'ל- האיגרות".
פרק מתוך ספרו של יעקוב אבראהים "גבול הסובלנות.. יומן מחסומים" ("للصبر حدود.. يوميات حواجز"), 2020.
ג'לאל בנא כותב לעיתון "ישראל היום" על הספר החדש של ד"ר יוני מנדל, סגן העורך של מכתוב, "שפה מחוץ למקומה", וקורא ליהודים לעשות צעד ראשון ולהתחיל לדבר ערבית.
מאמר של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת "סוציולוגיה ישראלית" (אוקטובר 2020).
עַגַ'אאִ'בּ אלאַתַ'אר פִי אלתַּרַאגִ'ם ואלאַחְ'בַּאר (החיבורים המופלאים של ביוגרפיות וכרוניקות־אירועים) נחשב ליצירה ההיסטורית הגדולה של אלג'ברתי. התרגום לעברית כולל את החלק השלישי ביצירה זו שמתמקד בשנות הכיבוש הצרפתי במצרים. להלן אחרית הדבר שכתבה ד"ר תמי צרפתי לספר.
מכון ון ליר מזמין את הציבור לשיחה סביב "פועלים בתרגום", ספרו החדש של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, ביום 23.12.20 בשעה 18:00.
ד"ר ראויה בורבארה, חברת המערכת של מכתוב, ואיאד ברגותי, עורך המשנה, מתארחים בתכנית "גם כן תרבות" לקראת ההכרזה על הזוכה בפרס נובל לספרות.
הספר החדש של ד"ר יוני מנדל, עורך המשנה של מכתוב, מתחקה אחר התפתחות הוראת הערבית בארץ במאה השנים האחרונות ועומד על ההיגיון המנחה אותה. הספר יצא לאור בהוצאה משותפת של מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד.
צפו בערב ההשקה שהתקיים לכבוד הספר החדש "היום שבו התערערו חוקי בראשית: הכרוניקה המופלאה של הכיבוש הצרפצי במצרים לפי אלג'ברתי" בהשתתפות ד"ר תמי צרפתי, ד"ר עאדל מנאע ופרופ' אבי רובין.
לכבוד ההשקה של הספר "היום שבו התערערו חוקי בראשית" של ההיסטוריון המצרי עבד אלרחמאן אלג'ברתי, להלן דברים של המתרגם עמנואל קופלביץ על החשיבות שיש לספר עבור הקורא העברי.
ראיון בתכנית מה שכרוך בכאן תרבות עם דר' יוני מנדל, עורך המשנה של מכתוב, בעקבות צאתו לאור של "היום שבו התערערו חוקי בראשית" של עבד אלרחמאן אלג'ברתי.