קול קורא: הפוליטיקה וההיסטוריה של ספרות פלסטינית בעברית

בעקבות צאתו לאור של הקובץ "בלשון כרותה", חוקרות וחוקרים מוזמנים להגיש הצעות לסדנה על ספרות פלסטינית בעברית אשר תתקיים בשיתוף פעולה בין מכתוב לאוניברסיטת בן גוריון בנגב ביום 16.6.2020.

"בלשון כרותה": סיפורים בצל הטרגדיה הפלסטינית

גלעד מלצר כותב ב"הארץ" על קובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה": רבים מהסיפורים נעוצים בהוויה היום־יומית של הפלסטינים בארץ, במחנות הפליטים ובגלות. צלה של הטרגדיה הפלסטינית מרחף אמנם מעל רבים מהטקסטים, אבל הם גם מספרים על עבודה קשה, אהבות, חלומות, פחדים, מעמד האשה בחברה הבדואית ועוד."

וידאו: ערב השקה לקובץ "בלשון כרותה"

הקלטה להשקה שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה" (13.11.19). הערב כלל הקראות דו לשוניות, הופעה של השחקן עאמר חליחל ודברים שנשאו הסופר א.ב. יהושע והסופרת פידא ג'רייס.

האיליאדה הפלסטינית רואה אור בעברית

בעשורים האחרונים, היה אבראהים נצראללה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. "זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר שלו.

רשימה גלוית לב על תרגום ספרות ערבית לעברית

"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.

שנת הארבה: שנה בחיי הארץ מנקודת ראותו של אחסאן אלתורג'מאן

ראיון עם ד"ר אביגיל יעקבסון בעקבות צאתו לאור של היומן "שנת הארבה- יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני 1915-1916" שחושף את הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ.

טבלת התעתיקים של סדרת מכתוב 

סדרת מכתוב מבקשת להנכיח את הערבית בתוך העברית ולהפגיש בין שתי השפות. כל הספרים שרואים אור בסדרה מתורגמים תוך שימוש בתעתיק הקרוב ביותר למקור בערבית. להלן מוצגת טבלת התעתיקים של מכתוב והרציונל שעומד מאחוריה.

"פגיעה במעמד השפה הערבית פירושה פגיעה במעמד השפה העברית והיהדות"

יש לראות בשפה הערבית מרכיב בסיסי בזהותם המזרחית של היהודים יוצאי ארצות ערב. פגיעה במעמדה וסימונה כשפה נחותה כמוה כפגיעה במעמד יהודים אלו וסימונם כנחותים.

האם לעבור בשתיקה על שאלת הלשון?

"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.