ארבעת השירים להלן נכללו בספרים 'דוו-אלבית' ו'מריוד' של הסופר הסודאני אלטייב צאלח שפורסמו בעברית יחד תחת השם 'בנדרשאה'. הרומן תורגם בידי רחל חלבה ויצא לאור בשנת 2006 בהוצאת 'אנדלוס'. למרות הרלוונטיות של השירים לשמם, תוכנם וסגנונם של שתי היצירות הכלולות בו, בחרה ההוצאה משיקוליה להשמיט את השירים מן התרגום לעברית. השירים מפורסמים כאן לראשונה בתרגומה של חלבה.
השירים שהובאו בפתיחה ל'דוו אלבית'- משורר סודאני אלמוני*
הִתְיַצְּבָה נֶגְדִי הַדֶּרֶךְ. אלוּוַאס, הָרָיו הִגִּיחוּ.
מֵתוּ פָּנָסֵי הָעִיר. כָּבָה אוֹרָם.
שׁוֹעֲטוֹת בְּנוֹת יֶעֱנֵי הַפֶּרֶא, וְאֵין רֶסֶן.
חוּשׁ, דְּהַר.
אֵחַרְתָּ.
הֶחְמַצְנוּ הַמּוֹעֵד.
الدرب ألنشحط، واللوس جباله أتناطن
والبندر فوانيسه البيوقدن، ماتن،
بنوت هضاليم الخلا البنجاطن،
أسرع، قودع، امسيت، والمواعيد فاتن.
ללא כותרת- אבו נוואס**
לא אִישׁ כָּמוֹנִי הַיּוֹם יְכַלֶּה זְמָנוֹ עַל הַשְֹּרִידִים
תַּזִּיל עֵינִי דִמְעָה, וְדִמְיוֹנִי יִדְחֵם בִּשְׁאָט
בָּאוּ תְּמוּנוֹת הַדְּבָרִים בֵּינִי וּבֵינָם
וַתְּהִי הִתְנַכְּרוּתִי כֻּלָּה הִתְנַכְּרוּת, וִידִיעָתִי – כֻּלָּה יְדִיעָה.
ألا، لا أرى مثلي أمترى اليوم في رسم
تفص به عيني وينكره وهمي،
أتت صور الأشياء بيني وبينه،
فجهلي كلا جهل، وعلمي كلا علم.
ללא כותרת- אלפיתורי***
הִתְּלוּ בִּי גַעֲגוּעַי בְּשִׁבְתִּי עִם אֲהוּבָתִי
הִסְתַּכַּלְתִּי לְלא פָּנִים, רָקַדְתִּי בְּלֹא רֶגֶל
אֶת הָאֹפֶק מִלֵאתִי בִּדְגָלַי וּבְתֻפַּי
תְּכַלֶּה אַהֲבָתִי אֶת אַהֲבָתִי, וְאָבְדָנִי הֶמְשֵךְ
עַבְדֵךְ אֲנִי וְשֹוּלְטָן הָאוֹהֲבִים.
في حضرة من أهوى عبثت بي الأشواق
حدقت بلا وجه ورقصت بلا ساق
وزحمت براياتي وطبولي الآفاق
عشقي يفني عشقي وفنائي استغراق
مملوكك لكني سلطان العشاق.
השיר שהובא בפתיחה ל'מריוד'- אבו נוואס
מִמַּתָּת רַעְיוֹנַי אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וּמַרְאֶה עֵינַיִם מַכְחִישׁ
מֵטִיל עַל עַצְמִי לְחַבֵּר דָּבָר חַד בִּטוּי, רַב מַשְמָע, קִיּוּמוֹ בַּדִמְיוֹן
עַד שֶאִם לְהַשִֹּיגוֹ בִּקַּשְׁתָּ, מְקוֹם חִידָה בִּקַּשְתָּ…
غير اني قائل ما أتاني من ظنوني مكذب للعيان
آخذ نفس بتأليف شيء واحد في اللفظ شتى المعاني
قائم في الوهم حتى اذا ما رمته رمت معمى المكان.
* השיר שצאלח קבע בפתיחה לספר 'דוו- אלבית' שייך לסוג שירה עממי סודאני הקרוי 'דוו-בית' ומתאר את דרכו של האוהב הרוכב על גמלו אל מקום שם אהובתו מבנות הנוודים. תרגום השיר לא היה נעשה ללא עזרתם של מנויי sudan-l באינטרנט שלא אמנה את שמותיהם. הם לא הסתפקו רק בהצעת פרשנויות שונות לשיר, אלא הוסיפו עליהן שפע פרטים ותיאורי רקע מארצם כפי שרק בני סודאן ובנותיה יכולים היו לעשות, ועל כך אני אסירת תודה.
**אבו נוואס משורר בן התקופה העבאסית (המאות 8-9) שיצא כנגד השימוש בתבניות המאובנות של השירה הערבית הקלאסית, הקדם-אסלאמית. תודתי נתונה לפרופ' אלברט ארזי מן האוניברסיטה העברית על שפקח את עיני להבין את שני שיריו של אבו נוואס ואת הקשרם.
*** אלפיתורי משורר ומחזאי סודאני בן ימינו.
וואו