השקני כי יחשך הליל

השחיתה אותי טיזנאבאד

הרבה חטאיך

הצת אש האהבה

הצבי התמיר

הנפלא שבעינוגים

הן לא יתיר הזמן

הלוא אמין – אללה אתה

היתלה בך אמך

היש מי שיושיעני

הטובים באנשים הלכו

הו תפארת הבית

הו רחימאים, רחמו עליי

הו פרח הכרכום

הו ריבון, בני האדם עשקוני

הו עמרו, מה להם לאנשים?

הו נוואסי

הו מרכך הברזל

הו מונא, שמי כמראה פנייך

הו, הנשמה

הו המשקר אותי

הו המניחים ביצי עוף הקטה

הו בשרו, מה לי חרב

הבריות נקלעים

הבה לנו יין-בבל להלל

הארון, הטוב בח'ליפים

האנשים אומרים: הן חזרת בתשובה

האם תיטשיני?

האומרים לי, האם תרצה לקיים את מצוות החג'

דמעה כפנינה לחה

דמם של אנשי המעלה נשפך

ג'נאן חמדתי

גידופייך הגיעוני

גופי חולה

בשמעו את המוכיחים

בלילה אפל אחד חימדתי

בכיתי, אך לא על שרידי המאהל

בכו בכה

באסור התוקפן

באללה אני נכסף

את הלב

אספר בשבחו של תרנגול הודי

אסור ליהנות ממנו

אני רואה עצמי חי

אני רואה את היין

אני כפרתך

אמות ולא תדע

אמור לח'ליף אמין

אמור לח'ליף

אל תתעלם