הפרשה סביב דארין טאטור, המשוררת הפלסטינית אשר נמצאת כשנה וחצי במעצר בית בעקבות פרסום שירהּ, ממשיכה להוות סוגיה מרכזית בכל הנוגע למקומו של המשורר, מקומה ומשמעותה של השירה בחברה והבחירות שנוגעות לתרגום.
שנהב-שהרבני מדגים במאמר זה שפורסם בערבית באתר "ערב 48", את המטען האדיר שיש לתרגום. הוא יוצא נגד התפישות הישראליות המקובלות המובלעות במשפטה של טאטור לפיהן שיר בערבית הוא זה שניתן לתרגמו לעברית; תרגום היא פעולה שמטרתה לזרוע את הזרע באדמה זרה כדי לבנות מחדש את מגדל בבל מהמילים; המתרגם הוא האדם המוכשר לתת פרשנות אחת בעברית לכל מילה בערבית; והתובע הוא זה שתפקידו להוציא מחוץ לחוק שירה לאומית פלסטינית בגבולות הקו הירוק. והמשוררת? תפקידה לספר את אשר פועם בליבה, ולחשוף את שקרי השלטון.
המאמר תורגם לערבית על ידי עודה בשאראת.