יְחִידִי הֵד לַמִּלִּים
שירים של המשורר סעד אבו ע'נאם.
שירים של המשורר סעד אבו ע'נאם.
ראיון ב"חדשות הלילה" בערוץ כאן 11 עם רות נקאש-ויגיסר, אחותו של הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש, שתירגמה את הרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" יחד עם אחותה סמירה יוסף (החל מהדקה 19:09).
במאמר זה החוקרת ד"ר הודא אבו מוך דנה בגישות השונות הקיימות בשדה התרגום מערבית לעברית ומשווה בין הגישה האוריינטליסטית שאפיינה את התחום הזה משך שנים ארוכות לבין הגישות המאוחרות יותר לרבות זו שפותחה במכתוב.
הסוצילוג וחוקר התרבות ד"ר יובל עברי מתארח במגזין "מה שכרוך" בכאן תרבות אודות הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש והרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בסדרת מכתוב (החל מדקה 13:55).
דבר לא עמד בדרכנו כשצעדנו ברחובות הכפר, מצוידים בקלעים ובמלכודות, ופנינו אל החלקות המעובדות ומשם אל השדות הנרחבים. פרקים נבחרים מהאוטוביוגרפיה של נימר מורקוס ז"ל.
"רוצח הוא תמיד איש מאוכזב וכושל". סיפור קצר מאת מוחמד עלי טאהא.
לרגל יום הספר הבינלאומי, מכון ון ליר וסדרת מכתוב הזמינו את הציבור למפגש עם ספרות פלסטינית עכשווית שכלל קריאה ביצירתם של מחמוד שקיר ושייח'ה חליווה.
ראיון עם יהודה שנהב שהרבני העורך הראשי של מכתוב עם גואל פינטו ב"כאן תרבות" לרגל יום הספר הבינלאומי (החל מהדקה 1:31:00).
"חפש, שלמה! חפש! תור אחר מי שיבין אותך." כאן הדיבור חשוב יותר ממים וממזון. הדיבור הנו קשר, והקשר הוא יֶדַע, והידע מוביל אל הדרך שאתה מחפש. אם תלך בדרך הנכונה, תשיג את מבוקשך ותגשים את רצונך. קטעים נבחרים מתוך הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.
הגיליון החדש של JLS: Journal of Levantine Studies מוקדש למודל התרגום הדו לאומי והדו לשוני של מכתוב, והוא כולל מאמרים על ייחודיות התרגום מערבית לעברית לצד טקסטים ספרותיים מתורגמים.
"לו רק היתה מוצאת אותה באוצר המילים שלה. לו רק היתה חוצה את הנתיב הארוך מעומק בטנה אל לשונה. וזו הרי המילה הקצרה ביותר שאדם יכול להגות. הברה אחת.." סיפור קצר מאת הסופרת העזאתית סמא חסן (שם עט).
צפו בפאנל שקיימה סדרת מכתוב בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית בקפה ליואן בנצרת ביום 27.6.
זאת היא קונסטנטין, ללא הבדל בין קללה לחמלה, ללא חיץ בין אהבה לשנאה, ללא אמת מידה מוכרת להיגיון. מעניקה נצח כאוות נפשה, מענישה ככל העולה על רוחה. פרקים נבחרים מתוך הרומן ״זיכרון הגוף״ של אחלאם מוסתע׳אנמי.
"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.
אף שקשה לקרוא את הספר במנותק מן המאבק בין שפת הכובש לשפת הנכבש, ברור שהוא מתייחס להרבה יותר משתי שפות, ובייחוד לשפות המרובות ביחסי גברים ונשים.
כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.
שנים רבות ערך שנהב את תיאוריה וביקורת ומעולם לא טרח להזכיר את שמו הערבי. הגיליון הזה- שאני מדמיין, מעצב בעיני רוחי ומתאר כאן לפניכם- עומד אפוא בסימן תיקון השם. תיקון לשוני? תיקון פוליטי? הא בהא תליא.
הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.
סדרת מכתוב מבקשת להנכיח את הערבית בתוך העברית ולהפגיש בין שתי השפות. כל הספרים שרואים אור בסדרה מתורגמים תוך שימוש בתעתיק הקרוב ביותר למקור בערבית. להלן מוצגת טבלת התעתיקים של מכתוב והרציונל שעומד מאחוריה.
יש לראות בשפה הערבית מרכיב בסיסי בזהותם המזרחית של היהודים יוצאי ארצות ערב. פגיעה במעמדה וסימונה כשפה נחותה כמוה כפגיעה במעמד יהודים אלו וסימונם כנחותים.
"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.
הָרוּחַ בּוֹרֵחַ מִכָּל קָדוֹשׁ, אֱלוֹהִים קָדוֹשׁ, וּפְרוּסַת הַלֶּחֶם מִתַּחַת לַכָּרִית שֶׁלְּךָ, מִתַּחַת לְרֹאשְׁךָ, קְדוֹשָׁה מֵהַזְכָּרַת שֵׁם אֱלוֹהִים. שיר מאת נביל טנוס.
ילדה וילד, עם אדם מסתורי נוסף, הרי הוא השתיקה. סיפור קצר של הסופר הפלסטיני זיאד ח'דאש.
דוח "ידיעת ערבית בקרב יהודים בישראל" הנו דו"ח ראשון מסוגו שבוחן לעומק את ידיעת השפה הערבית בקרב יהודים בישראל, ומציג גם השוואה בין דורית עם דגש על יהודים יוצאי מדינות ערב.
אחרית הדבר שכתב ד"ר יוני מנדל לספר "הולך על הרוח" של סלמאן נאטור ז"ל.
במלאות שנה למותו ועם צאת הספר "הולך על הרוח" מאת סלמאן נאטור, הספר הראשון בסדרת מכּתוּבּ לתרגומי ספרות ערבית, התקיים במכון ון ליר ביום 15.2.2017 ערב מיוחד שבו הושקה סדרת מכתוב באופן רשמי. הערב הוקדש ליצירתו של הסופר והמחזאי נאטור שהיה בין המייסדים של פרוייקט מכתוב וחוג המתרגמים מערבית לעברית. מוזמנים לצפות בתיעוד של הערב…