להחזיר את הדיאלוג לתרגום

"שנהב מציע טיפוס אידיאלי של תרגום דו־לאומי בצוותים שמאפשר פוליפוניה וריבוי לשוני ומחזיר את ערך הדיאלוג לתרגום הטקסטואלי". לאה ענבל דור כותבת על הספר "פועלים בתרגום" במגזין "עיתון 77".  

וידאו: שיחה עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני על ספרו החדש "פועלים בתרגום"

ד"ר לילך נתנאל משוחחת עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, בעקבות צאת ספרו החדש לאור.

מפגש מוקדם ומאוחר עם האב הרוחני של השמאל המזרחי

"בלס היה האב הרוחני של השמאל המזרחי לא רק משום שהיה הראשון להנכיח את הסיפור המזרחי בספרות, ולא רק משום שכמרקסיסט כתב והטיף לצדק ושוויון, ולא רק משום שחשף את היחסים הקולוניאליים בתוך החברה בישראל.." יהודה שנהב-שהרבני כותב על שמעון בלס בעקבות תרגום הסיפור "אוהב את החיים".

אוהב את החיים

"הוא נמלא כעס על הודעת הפיטורין מן המפעל, שבעטייה לא יכול היה לממש את משאלתו לרכוש לסלימה שעון יד יפה. הוא רצה לעטוף אותה ברוך ובחמימות, ושעות ארוכות שקע בים של חלומות בהקיץ, מדמיין את המונולוגים שיישא בפניה…" סיפור קצר מאת שמעון בלס.

פועלים בתרגום: מהמפנה האינדיבידואלי לתרגום דו־לאומי

ספר חדש של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני מציע ניתוח היסטורי ביקורתי, ראשון מסוגו, של מפעל התרגום המודרני. הספר משלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות מערבית לעברית בזמן הזה.

מכתוב-مكتوب בזירה-الساحة

במסגרת שיתוף פעולה עם הזירה-الساحة, מדור הדעות הדו לשוני בעיתון הארץ, אנו מפרסמים מדי יום שני סיפורים קצרים וקטעי פרוזה ושירה שתורגמו מערבית ביד חברי חוג המתרגמים של מכתוב. כאן מתעדכנים הטקסטים באופן שוטף לנוחיותכם.

דבר המתרגם: להכיר את תולדות מצרים ממקור ראשון

לכבוד ההשקה של הספר "היום שבו התערערו חוקי בראשית" של ההיסטוריון המצרי עבד אלרחמאן אלג'ברתי, להלן דברים של המתרגם עמנואל קופלביץ על החשיבות שיש לספר עבור הקורא העברי.

מגטו לוד לגטו ורשה וחזרה

אליאס ח'ורי מפגיש את הגיבור הפלסטיני של ספרו עם מארק אדלמן, אחד ממפקדיו של מרד גטו ורשה, וכותב על הנכבה תוך הזדהות עם הקורבנות היהודים של הנאצים. אהוד עין גיל מגיב ב"הארץ" על ביקורתה של עדי קיסר על הרומן "סטלה מאריס".

הסופר היהודי הראשון בסדרת מכתוב

"הוא כתב בערבית בישראל, בפתח תקווה, ולא היה לו כמעט קהל קוראים". פרופ' יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, מדבר בתכנית "לקראת שבת" על הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש. זהו הרומן הראשון של סופר יהודי שיוצא לאור בסדרת מכתוב המוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית.

אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲכִיל אוֹתָךְ בְּרֵיחוֹת יַלְדוּתִי

אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲכִיל אוֹתָךְ בְּרֵיחוֹת יַלְדוּתִי, מָנָה מָנָה, לָצֶקֶת לְעֵינַיִךְ אֶת מַרְאוֹת אוֹתָם הַיָּמִים, הַלְּעִיסָה תְּרַפֵּא אֶת עִוְרוֹנֵךְ, וְתִרְאִי אוֹתִי. שירים של רג׳אא ע׳אנם דנף. 

אסדוד

כאשר הגיע תורו, קם יחיא ודקלם את הסורות בקול בוטח, הוגה את האותיות בבירור, מדגיש מה שנחוץ, מקצר היכן שמתבקש, משלב בקריאתו אנפוף מסורתי. השיח' ושאר הנוכחים האזינו בהשתאות, ואחד מהם אף אמר לו: "חבל שאינך מוסלמי!" סיפור מתוך "בצל העננה" של הסופר חנא אבו חנא.

הדובה הגדולה

סיפור קצר של הסופר היהודי עיראקי יצחק בר משה. בדומה לסמיר נקאש, גם בר משה התעקש לכתוב בערבית חרף עלייתו לארץ. הסיפור שלהלן לקוח מתוך הספר "כוכב הצפון" וזהו הפרסום הראשון שלו בעברית.

כשהמזרח התיכון הקוסמופוליטי התפרק והיהודים נסו על נפשם

הספר, שבנוי משלושה מקומות – בגדאד, סאבלאח, ורמת גן שם שוכב שלמה (הכורדי) בן המאה והבזקים חולפים בזיכרונו – מביט אחורה, ומנכיח את האפשרות של חיים מחוץ לישראל ואת אובדנם בתהליך איטי של כניסת כוחות זרים שמפרים את האידיליה.

"כאן הדיבור חשוב יותר ממים ומזון"

ראיון ב"חדשות הלילה" בערוץ כאן 11 עם רות נקאש-ויגיסר, אחותו של הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש, שתירגמה את הרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" יחד עם אחותה סמירה יוסף (החל מהדקה 19:09).

TRANSLATION AS A DOUBLE-EDGED SWORD

במאמר זה החוקרת ד"ר הודא אבו מוך דנה בגישות השונות הקיימות בשדה התרגום מערבית לעברית ומשווה בין הגישה האוריינטליסטית שאפיינה את התחום הזה משך שנים ארוכות לבין הגישות המאוחרות יותר לרבות זו שפותחה במכתוב.

דומינו של פנים

אישה מעכסת על עקבים גבוהים ולבושה בשמלה קצרה בוחרת משאית לכל ראש, משמע היא מבינה במשאיות ובראשים, ראשי הגברים המחפשים שלדות ברזל מסיביות… סיפור קצר מאת הסופרת שיח'ה חליוה.

מאה שנים של פליטות יהודית

"המעבר החד מהאילטה הכלכלית-חברתית של בגדאד למעברה בפתח תקווה עמד ברקע הכתיבה של הסיפור", ראיון בתכנית הרדיו "קפה גיברלטר" עם ציון נקאש בנו של סמיר נקאש ופרופ' יהודה שנהב-שהרבני על חייו הייחודיים של נקאש והרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" (החל מהדקה 33:27).

וידאו: השקה לרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן"

ערב השקה לספרו של סמיר נקאש "שלמה הכורדי ואני והזמן". בין הדוברים: פרופ' יהודה שנהב שהרבני, פרופ' חביבה פדיה, ד"ר יובל עברי ואינס אליאס. את דבר המשפחה נשא ציון נקאש בנו של סמיר נקאש ז"ל.

יהודי בגדאדי בישראל

הסוצילוג וחוקר התרבות ד"ר יובל עברי מתארח במגזין "מה שכרוך" בכאן תרבות אודות הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש והרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בסדרת מכתוב (החל מדקה 13:55).

חזק מהשכחה

דבר לא עמד בדרכנו כשצעדנו ברחובות הכפר, מצוידים בקלעים ובמלכודות, ופנינו אל החלקות המעובדות ומשם אל השדות הנרחבים. פרקים נבחרים מהאוטוביוגרפיה של נימר מורקוס ז"ל.

The Hebrew-Speaking Universe of Khoury's Palestinian Novels

פרופ' יהודה שנהב שהברבני, העורך הראשי של מכתוב והמתרגם של כמה מהרומנים של הסופר אליאס ח'ורי, כותב על העולם הספרותי של ח'ורי בעברית במגזין הספרותי "Banipal" המוקדש לספרות ערבית מודרנית.

live עם מכתוב: מפגש עם ספרות פלסטינית עכשווית

לרגל יום הספר הבינלאומי, מכון ון ליר וסדרת מכתוב הזמינו את הציבור למפגש עם ספרות פלסטינית עכשווית שכלל קריאה ביצירתם של מחמוד שקיר ושייח'ה חליווה.

שמונה קצרצרים של מחמוד שקיר

שמונה סיפורים קצרצרים של הסופר הפלסטיני מחמוד שקיר. שקיר ידוע בעיקר כאומן הסיפור הקצר ופרסם ארבעה קובצי סיפורים וחמישה קצרצרים בנוסף לעשרות רומנים וספרים אחרים.

מסעו של שלמה הכורדי מבגדאד לבומביי

"חפש, שלמה! חפש! תור אחר מי שיבין אותך." כאן הדיבור חשוב יותר ממים וממזון. הדיבור הנו קשר, והקשר הוא יֶדַע, והידע מוביל אל הדרך שאתה מחפש. אם תלך בדרך הנכונה, תשיג את מבוקשך ותגשים את רצונך. קטעים נבחרים מתוך הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.

"אינני מסוגל להתבטא אלא בשפה הערבית"

בכתיבתו השתמש סמיר נקאש באלמנטים אוטוביוגרפיים מחייו וכן באירועים היסטוריים הקשורים ליהודי עיראק מתוך זיכרונו הפרטי, מזיכרון משפחתו וכן מהזיכרון הקולקטיבי של הקהילה. להלן אחרית הדבר שכתב בנימין ריש לרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.

מחשבות על לשון כרותה ומעשה כריתה

האם אני מפקיעה את הטקסטים ממקוריותם, מכותביהם, או שאני הופכת את הסיפורים לחיה שלישית, שאני שותפה שוות ערך ליצירתה לצד המתרגמים ועורכי התרגום? העורכת הספרותית של "בלשון כרותה" מספרת על תהליך העבודה על קובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב.

חיפא גזלה ממני את צמתי

לכבוד הזכיה של הסופרת שיח'ה חליוא בפרס "אלמולתקא" לסיפור הערבי הקצר, להלן אחד הסיפורים הקצרים שלה שהתפרסמו בקובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב "בלשון כרותה".

וידאו: ערב השקה לקובץ "בלשון כרותה"

הקלטה להשקה שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה" (13.11.19). הערב כלל הקראות דו לשוניות, הופעה של השחקן עאמר חליחל ודברים שנשאו הסופר א.ב. יהושע והסופרת פידא ג'רייס.

לא!

"לו רק היתה מוצאת אותה באוצר המילים שלה. לו רק היתה חוצה את הנתיב הארוך מעומק בטנה אל לשונה. וזו הרי המילה הקצרה ביותר שאדם יכול להגות. הברה אחת.." סיפור קצר מאת הסופרת העזאתית סמא חסן (שם עט).

בין עדינות המדוזה למכות החיילים

כשהתירו לו לבקר את קרוביו בישראל כדי להשתתף בטקס נישואי בת דודו שמח כל כך. כשנפגש עם הצעירים שבמשפחה ביקש מיד שייקחו אותו לשחות בים. כעת שמחתו לא ידעה גבול: הנה הים לפניו והוא ירווה את גופו הצמא למימיו.

על "הלשון הכרותה" של הפלסטיני בשפה העברית

"מסתבר שזה ערבי זקן ואילם. במלחמה כרתו את לשונו. הם או אנחנו, האם זה משנה? מי יודע מה היו המלים האחרונות שנתקעו בגרונו?". אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה".

מזוודה קטנה בלבד למפגש עם המולדת

זאת היא קונסטנטין, ללא הבדל בין קללה לחמלה, ללא חיץ בין אהבה לשנאה, ללא אמת מידה מוכרת להיגיון. מעניקה נצח כאוות נפשה, מענישה ככל העולה על רוחה. פרקים נבחרים מתוך הרומן ״זיכרון הגוף״ של אחלאם מוסתע׳אנמי.

האיליאדה הפלסטינית רואה אור בעברית

בעשורים האחרונים, היה אבראהים נצראללה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. "זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר שלו.