ספרות פלסטינית מתורגמת לעברית: בין ניכוס תרבותי להתנגדות
במאמר זה, מתמקדת ד"ר עאידה פחמאווי ותד במורכבות התרבותית והפוליטית הכרוכה בתרגום ספרות פלסטינית לעברית ובמודל התרגום הייחודי שפותח בידי פרוייקט מכתוב. "סיפור עכאא'י" כמקרה בוחן.
במאמר זה, מתמקדת ד"ר עאידה פחמאווי ותד במורכבות התרבותית והפוליטית הכרוכה בתרגום ספרות פלסטינית לעברית ובמודל התרגום הייחודי שפותח בידי פרוייקט מכתוב. "סיפור עכאא'י" כמקרה בוחן.
ספריה של אילנה ברנשטיין קוראים תיגר על מושגים מקודשים של אימהוּת, ומעיזים לגעת גם בהנחות יסוד הנוגעות בנוכחות ובקיום בכאן ובעכשיו. אחרית הדבר שכתבה המתרגמת מונא אבו בכר לגרסה הערבית של "מחר ניסע ללונה פארק" שיצאה לאור בשיתו"פ בין מכתוב לדאר לילא.
איאד ברגותי, עורך המשנה של סדרת מכתוב, מדבר על הרומן "עיראקי בפריז" בפינה שלו ערבית ספרותית בתכנית הרדיו מה שכרוך (הקשיבו החל מהדקה 20:21).
השקה של הרומן "מנהל בית הספר" מאת ג'לאל אל-י אחמד שראה אור בסדרת מכתוב בתרגומה של אורלי נוי. בהשקה השתתפו, מלבד המתרגמת, פרופ' חגי רם, ד"ר סיון בלסלב ועו"ד עלי חיידר.
"[הספרים] לא רק שהם מציעים דגם לפעולה פוליטית-ביקורתית בתרגום, אלא שהם מציעים גם דגם לחילוץ של פעולה פרגמטית מתוך תיאוריה פוסט-מודרניסטית." סקירה מקיפה של אוהד זילצר זובידה.
במוקד הסדנה עמדה העבודה המשותפת בקבוצות תרגום, כשבכל קבוצה התקיים מודל תרגום ודיאלוג מסוג אחר. הדיאלוגים נערכו סביב אפשרויות כתיבתה של ספרות פלסטינית מגוונת בעברית.
"מסה מרתקת וסוחפת על שפות, יצירה, תרבויות וחברות", בני ציפר סוקר את הספרון "סיפור שמתחיל בגבות של ערבי" במוסף הספרים של הארץ.
ראיון עם דר' חנה עמית כוכבי בכאן תרבות על תרגום מערבית לעברית לקראת ההשקה של הספר "אלרסאא'ל-האיגרות" של מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם (החל מהדקה 33:26).
להלן מאמר של המתרגם עידן בריר העוסק בשאלת התעתיק מערבית לעברית ותגובה של מערכת מכתוב באשר למודל התעתיק הנהוג בסדרה ולגישה שהתגבשה בספרים שיצאו לאור במסגרתה.
הקלטה של המפגש האחרון של חוג המתרגמים של מכתוב אשר עסק ברומן "שפת הסוד" של הסופרת הלבנונית נג'וא ברכאת ובתרגום המשותף שלו בידי ברוריה הורביץ וכפאח עבד אלחלים.
למה קוראים לקובץ הסיפורים הפלסטינים שתורגמו לעברית בלשון כרותה? מה גורם לקבוצת הקוראים באוזן כרויה להיפגש כדי לקרוא את הסיפורים ביחד? כתבה של הטלוויזיה החברתית על קובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב.
""הייתי בשנת שבתון, והלכתי ללמוד, כן, ללמוד — בתיכון ערבי בנצרת, כיתה י"א, כדי להבין יותר." ראיון מורחב עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני במוסף גלריה של עיתון הארץ לרגל יציאת שני ספריו האחרונים לאור.
"שנהב מציע טיפוס אידיאלי של תרגום דו־לאומי בצוותים שמאפשר פוליפוניה וריבוי לשוני ומחזיר את ערך הדיאלוג לתרגום הטקסטואלי". לאה ענבל דור כותבת על הספר "פועלים בתרגום" במגזין "עיתון 77".
ראיון בתכנית “מה שכרוך” עם ד”ר ראיף זריק על הספר האחרון שיוצא לאור בסדרת מכתוב, “האיגרות | אלרסאאל” של מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם.
ד"ר לילך נתנאל משוחחת עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, בעקבות צאת ספרו החדש לאור.
שיחה בן ד"ר יובל עברי ופרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, על תרגום דו-לאומי. השיחה התפרסמה לראשונה בכתב העת ReOrient (סתיו 2020).
"הוא נמלא כעס על הודעת הפיטורין מן המפעל, שבעטייה לא יכול היה לממש את משאלתו לרכוש לסלימה שעון יד יפה. הוא רצה לעטוף אותה ברוך ובחמימות, ושעות ארוכות שקע בים של חלומות בהקיץ, מדמיין את המונולוגים שיישא בפניה…" סיפור קצר מאת שמעון בלס.
ספר חדש של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני מציע ניתוח היסטורי ביקורתי, ראשון מסוגו, של מפעל התרגום המודרני. הספר משלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות מערבית לעברית בזמן הזה.
ערב קריאה של פרוזה פלסטינית בעברית ובערבית מתוך הקובץ "בלשון כרותה" ביוזמה משותפת של תיאטרון יפו ותיאטרון אלסראיא הערבי.
יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, מדבר בתכנית "ספרים רבותיי ספרים" בגל"צ על ספרות פלסטינית בעברית ועל קובץ הפרוזה "בלשון כרותה"
הסוצילוג וחוקר התרבות ד"ר יובל עברי מתארח במגזין "מה שכרוך" בכאן תרבות אודות הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש והרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בסדרת מכתוב (החל מדקה 13:55).
פרופ' יהודה שנהב שהברבני, העורך הראשי של מכתוב והמתרגם של כמה מהרומנים של הסופר אליאס ח'ורי, כותב על העולם הספרותי של ח'ורי בעברית במגזין הספרותי "Banipal" המוקדש לספרות ערבית מודרנית.
"חפש, שלמה! חפש! תור אחר מי שיבין אותך." כאן הדיבור חשוב יותר ממים וממזון. הדיבור הנו קשר, והקשר הוא יֶדַע, והידע מוביל אל הדרך שאתה מחפש. אם תלך בדרך הנכונה, תשיג את מבוקשך ותגשים את רצונך. קטעים נבחרים מתוך הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.
צפו בפאנל שקיימה סדרת מכתוב בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית בקפה ליואן בנצרת ביום 27.6.
סדרת מכתוב מבקשת להנכיח את הערבית בתוך העברית ולהפגיש בין שתי השפות. כל הספרים שרואים אור בסדרה מתורגמים תוך שימוש בתעתיק הקרוב ביותר למקור בערבית. להלן מוצגת טבלת התעתיקים של מכתוב והרציונל שעומד מאחוריה.
יש לראות בשפה הערבית מרכיב בסיסי בזהותם המזרחית של היהודים יוצאי ארצות ערב. פגיעה במעמדה וסימונה כשפה נחותה כמוה כפגיעה במעמד יהודים אלו וסימונם כנחותים.
"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.