2 ספרים של מכתוב ברשימת הספרים הנבחרים של 'הארץ' לשנת 2025
"ההר הקטן" ו-"עונת המשמשים", שני ספרים שעתידים לראות אור בסדרה שלנו, נבחרו לרשימת הספרים המומלצים של מדור הספרים של עיתון 'הארץ' לשנת 2025.
"ההר הקטן" ו-"עונת המשמשים", שני ספרים שעתידים לראות אור בסדרה שלנו, נבחרו לרשימת הספרים המומלצים של מדור הספרים של עיתון 'הארץ' לשנת 2025.
יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב-مكتوب מתארח בתכנית "גם כן תרבות" על הסופר אליאס ח'ורי שהלך לעולמו אתמול: "ח'ורי שינה את סוגת הרומן הערבי ובטח הלבנוני, כמה פעמים נכתב בעיתונים בצרפת ובמקומות אחרים שהוא עומד לקבל את הנובל" (הקשיבו החל מהדקה 14:50).
בפודקסט הזה אברום בורג מארח את פרופ' יוני מנדל, עורך המשנה של סדרת מכתוב ומי שתרגם את הרומן הראשון בסדרה "הולך על הרוח" מאת סלמאן נאטור. השניים מדברים על נאטור, על תרגום בדיאלוג ועל מעמד השפה הערבית בארץ.
"לדברי פרופ' יהודה שנהב-שהרבני בישראל מתפרסמים בשנה בסביבות 1,500 ספרים מתורגמים משפות שונות, רובם מאנגלית, ואחר כך מצרפתית, מגרמנית, פולנית, שוודית ורק במקום השישי־השביעי ערבית!", כתבה של שירין פלאח-סעב לעיתון הארץ.
האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל וסדרת מכתוב מזמינים את הקהל הרחב לסדרת מפגשים על ספרות ערבית בעברית. במפגשים ידברו נציגים של הסדרה ואורחים אחרים על היבטים שונים של עולם הספרות והתרגום.
ערב מיוחד בשיתוף בין מרכז מוסאוא וסדרת מכתוב לציון יום השנה לפטירתו של הסופר סלמאן נאטור ז"ל. הערב יתקיים ב-14 לפברואר וידברו בו, בין היתר, פרופ' יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, וד"ר יוני מנדל עורך המשנה.
ברומן "אחרון המלאכים" מתאר פאדל אלעזאווי, סופר עיראקי יליד כרכוך שגלה לברלין, את שקיעתה וחורבנה של עיר הולדתו בסגנון הריאליזם המאגי נוסח גבריאל גרסיה מארקס. סקירה של רונן זיידל במוסף הספרות של "הארץ".
"כאדמונד עמראן אלמאלח הסופר, שעסק ברבות מיצירותיו בזיכרון, בעבר וביחסים ביניהם, גם חידת אדמונד עַ מְ ראן אַלְ מַאלֶ ח (להלן החידה) שיצר אחג׳יוג׳, חוקרת עבר וזיכרון. במעין הומאז׳ לחייו של הסופר המרוקאי הוותיק וליצירתו, הולך הסופר הצעיר בעקבותיו ומציג עד כמה ההיסטוריה והזיכרון הם רבי־פנים, מלאי אפשרויות והיתכנויות שיש שהתקיימו ואפשר שלא.."
הסיפור שנתן לקובץ הסיפורים של מחמד עלי טאהא את שמו- לשכת המוקללים! הקובץ מהווה המבחר העשיר ביותר של סיפוריו שראה עד כה אור בעברית.
"הסופר הלבנוני מפגין את יכולתו הסיפורית הנדירה ומגולל את סיפור יחסיהם של פלסטיני מיפו וצעירה מביירות ב-1947", סקירה של שירין פלאח סעב לעיתון "הארץ".
במאמר זה, מתמקדת ד"ר עאידה פחמאווי ותד במורכבות התרבותית והפוליטית הכרוכה בתרגום ספרות פלסטינית לעברית ובמודל התרגום הייחודי שפותח בידי פרוייקט מכתוב. "סיפור עכאא'י" כמקרה בוחן.
ערב ההשקה שהתקיים לכבוד צאתו לאור של הרומן "אחרון המלאכים" של הסופר העיראקי פאדל אלעזאווי, בהשתתפות מתרגם הרומן עידן בריר, עורכת התרגום מונא אבו בכר, פרופ' בסיליוס בוארדי וד"ר יוני מנדל. הערב התקיים ברידינג באלנבי ביום ראשון 19.3.2023.
"בפרוזה הזו אפשר לראות גם סדקי תהומות, בבחינת כתיבה על השפה כגיבורת הרומן, כתיבה הגותית שדומה יותר לשירה מאשר לפרוזה". זמירה פורן ציון על "שפת הסוד" מאת נג'וא ברכאת.
"זה עולם של נשים. רובן ממעטות לצאת מהכפר, ולא מכירות את החיים באוניברסיטאות, במרכזי הקניות, במסעדות ובאולמות הקולנוע, שילדיהן פוקדים בקביעות. דור ההורים ממשיך לחיות כפי שחיו פעם, בנעוריהם". סיפור קצר מתוך "הכלוב", קובץ הסיפורים של פידא ג'ריס.
ד"ר שרה אוסצקי לזר משוחחת עם הסופרת הפלסטינית פידא ג'ריס בערב ההשקה לקובץ הסיפורים "הכלוב | القفص" שראה אור בסדרת מכתוב. הערב התקיים בחנות הספרים רידינג באלנבי ביום 8.2.2023.
ראיון עם איאד ברג'ותי בפינת הרדיו "ערבית ספרותית" לרגל יציאתו לאור של הרומן "אחרון המלאכים" של הסופר העיראקי פאדל עזאווי: "יצר טקסטים מהפכניים בצורת הכתיבה שלהם, הוא באמת הקדים את זמנו" (הקשיבו החל מהדקה 25:35).
אחרון המלאכים נחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלעזאווי ולאחד הרומנים החשובים שנכתבו בערבית. הרומן, שנכתב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, הוא במידה רבה סיפורה של העיר כרכוכ, אחת הערים המגוונות, המעניינות ובעלות ההיסטוריה העשירה ביותר ברחבי המזרח התיכון, ולא פחות מכך גם מוקד לאחד הסכסוכים הלאומיים הבוערים של העידן הנוכחי.
"מאז ומעולם היו היחסים בין אבו רמזי וח'ליל עכורים, בלשון המעטה. העליות והירידות שחלו בהם בחמש־עשרה שנות שכנות הושפעו מקשייהם הכלכליים, מהפערים בהשקפותיהם בתחום הפוליטיקה המקומית, מהמתחים בין נשותיהם (סעיף חשוב שעוד נתעכב עליו), מהמחלוקת הקבועה בשאלת הגבול בין מגרשיהם, ומשלל חיכוכים שונים ומשונים". סיפור קצר מתוך "הכלוב", קובץ הסיפורים של פידא ג'ריס.
"כוכבות הספר הן הנעליים. הן משמשות באופן סמלי כחפץ המפריד בחדות בין מי שאין לו לבין מי שיש לו קצת יותר", סקירה של אביב פטר לרומן "מנהל בית הספר" של ג'לאל אל-י אחמד במעלה- כתב עת לביקורת.
כפאח עבד אלחלים וברוריה הורביץ, מתרגמות "שפת הסוד", מתראיינות למשדר של "נשים עושות שלום" על הרומן ועל עבודת התרגום המשותפת (הקשיבו לראיון החל מהדקה 14:14).
סקירה של ורד לי בעיתון הארץ: "הולכת כמו נעמי קמפבל" כולל 64 סיפורים קצרים שנבחרו מתוך קובצי סיפורים שפירסם אחרי שנות ה–90. בקבצים אלה כתיבתו השתכללה מבחינה אסתטית, השילה מעליה סממני אידיאולוגיה כובלת וסיסמאות פוליטיות דידקטיות שאיפיינו אותה בראשיתה, ופנתה לעיסוק בקיום האנושי בכלל וזה הפלסטיני בפרט.
"כך נהגו שניהם במשך שבועות אחדים, הנער ח'לדון עומד בפתח החנות, וזיידון המוכר המוזר ניצב מאחורי הדלפק של החנות הגדושה בערימות של נייר צהוב שאין להן דורש. ואיזה צורך יימצא לנייר בכפר שאין בו אף בית ספר או כֻּתַּאבּ ?". פרק מתוך הרומן "שפת הסוד" של נג'וא ברכאת.
פידא ג'ריס נעה בין שני עברי הקו הירוק, ומביאה תמונות מהחיים בכפרים הפלסטיניים, בעבר ובהווה, בגליל ובגדה. אחרית הדבר שכתבה כפאח עבד אלחלים לקובץ הסיפורים "הכלוב".
ספריה של אילנה ברנשטיין קוראים תיגר על מושגים מקודשים של אימהוּת, ומעיזים לגעת גם בהנחות יסוד הנוגעות בנוכחות ובקיום בכאן ובעכשיו. אחרית הדבר שכתבה המתרגמת מונא אבו בכר לגרסה הערבית של "מחר ניסע ללונה פארק" שיצאה לאור בשיתו"פ בין מכתוב לדאר לילא.
לרגל יציאת הספר, התקיים ערב השקה בקפה יאפא, בהשתתפות הסופרת והמשוררת שיח'ה חליווה, העובד הסוציאלי והפעיל הפוליטי והחברתי איברהים אגבריה, והמתרגמת והמו"לית מוּנא אבּו בּכּר.
בסקירה להארץ ספרים, מציע פרופ' חגי רם כי הרומן "מנהל בית הספר" של ג'לאל אל-י אחמד "מספק לנו חלון לנסיבות שהובילו למהפכת 1979 באיראן".
איאד ברגותי, עורך המשנה של סדרת מכתוב, מדבר על הרומן "עיראקי בפריז" בפינה שלו ערבית ספרותית בתכנית הרדיו מה שכרוך (הקשיבו החל מהדקה 20:21).
השקה של הרומן "מנהל בית הספר" מאת ג'לאל אל-י אחמד שראה אור בסדרת מכתוב בתרגומה של אורלי נוי. בהשקה השתתפו, מלבד המתרגמת, פרופ' חגי רם, ד"ר סיון בלסלב ועו"ד עלי חיידר.
מכון ון ליר בירושלים והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב מעניקים זו השנה השנייה את הפרס לתרגום ולמחקר ברוח מחשבתו ועשייתו הענפה של יהודה שנהב-שהרבני.
"נשכבתי לצד אמי, נשקתי לראשה ולחשתי לה, יאם, יאם, יאם, קומי, אמא, אני עומד לנסוע, ויכול להיות שלא נתראה עוד". פרק ראשון מתוך הרומן "עיראקי בפריז" מאת הסופר שמואל שמעון שעתיד לראות אור בסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب בקרוב.
השקה חגיגית לרומן "הסוררת" מאת אנעאם כצ'אצ'י בשיתו"פ בין חנות הספרים המגדלור ומכּתוּבּ-مكتوب. בהשקה השתתפו המתרגם יותם בן שלום, ד"ר ראויה בורבארה, ד"ר רונן זיידל וד"ר יוני מנדל.
"גיבור ספרו של הסופר האיראני ג'אליל אל-י אחמד הוא מנהל בית ספר באיזור נידח. אבל החוויה שהוא מתאר מוכרת לכל מנהל ומנהלת, הלכודים בין רצון לעצמאות ומערכת חינוך שרוצה מנהלים צייתנים", סקירה מקיפה של גיל גרטל באתר "שיחה מקומית".
הנובלה "מנהל בית הספר" כללה ביקורת נוקבת על מערכת החינוך האיראנית ועל השחיתות שפשתה תחת שלטון השאה. כתבה מורחבת של "ישראל היום" על הרומן שיצא לאור בסדרת מכתוב כולל ראיון עם המתרגמת אורלי נוי.
"נוסף על שימוש בריאליזם ספרותי, שבא לידי ביטוי בשפה אבסטרקטית, בוטה, וולגרית ונטולת ז'רגון פילוסופי, אימץ אל־י אחמד סגנון כתיבה מעורפל ושופע מטאפורות, וזאת כדי להתחמק מכללי צנזורה מחמירים של משטר השאה", אחרית הדבר שכתב ד"ר חגי רם לרומן "מנהל בית הספר".
"[הספרים] לא רק שהם מציעים דגם לפעולה פוליטית-ביקורתית בתרגום, אלא שהם מציעים גם דגם לחילוץ של פעולה פרגמטית מתוך תיאוריה פוסט-מודרניסטית." סקירה מקיפה של אוהד זילצר זובידה.
הקלטה לערב ההשקה של הספר "הולכת כמו נעמי קמפבל" מאת מחמוד שקיר שהתקיים ביום חמישי 11.11.2021 בהשתתפות המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני, עורך התרגום לואי ותד, ד"ר עאידה פחמאוי ותד שכתבה את אחרית הדבר וד"ר תמי ישראלי העורכת הספרותית.
"יש תהליך שהוא דיאלוגי בכל היבטיו, לא רק בין המעורבים על השפות והתרבויות שהם מביאים עמם, אלא גם ביחסים בין מקור לתרגום, אשר עומדים זה ליד זה ומדברים ביניהם.", דוח שכתבה החוקרת לימור מרגולין יחידי בהמשך לסדנת התרגום של מכתוב שהתקיימה במרכז משכנות שאננים בירושלים.
הקלטה לערב שקיימנו ביום 3 אוקטובר 2021, במסגרת רזידנסי תרגום במרכז משכנות שאננים בירושלים. הערב כלל הרצאה מאת פרופ' יהודה שנהב שהרבני, קריאת שירה דו לשונית בהשתתפות המשוררת רג'אא ע'אנם דנף וד"ר תמי ישראלי, שירים בביצוע הזמרת אמל מורקוס, וקריאה תיאטרלית מתוך "האיגרות" בהשתתפות השחקנים השאם סלימאן וג'ורג' אסכנדר.
במוקד הסדנה עמדה העבודה המשותפת בקבוצות תרגום, כשבכל קבוצה התקיים מודל תרגום ודיאלוג מסוג אחר. הדיאלוגים נערכו סביב אפשרויות כתיבתה של ספרות פלסטינית מגוונת בעברית.
"מחמוד שקיר מצליח להכניס את כל המשברים החברתיים והפוליטיים של החברה הפלסטינית, בגדה ובירושלים, לתוך סיפור אחד". ראיון בתכנית "גם כן תרבות" עם לואי ותד, עורך התרגום של "הולכת כמו נעמי קמבפל".
מַכְּתוּבּ مكتوب- ספרות ערבית בעברית ומשכנות שאננים שמחים להזמין את הציבור הרחב לערב ספרות חד פעמי ביום ראשון 3 באוקטובר 2021 בשעה 20:00.
פרק ראשון מתוך הרומן "הסוררת" של הסופרת העיראקית אנעאלם כצ'אצ'י. הרומן יצא לאור בסדרת מכתוב בתרגומו של יותם בנשלום ועריכת תרגום של דימה דראושה.
מרחבים הנדחסים לסיפורים קצרים של כמה עמודים או לסיפורים בגודל כף היד. סיפורים המשקפים נאמנה ניסיון ביוגרפי עשיר ושכלול כלים תמטי ואסתטי, שהפכו אותו לאומן הסיפור הקצר.
"מסה מרתקת וסוחפת על שפות, יצירה, תרבויות וחברות", בני ציפר סוקר את הספרון "סיפור שמתחיל בגבות של ערבי" במוסף הספרים של הארץ.
ערב ההשקה של הספר "אלרסאאֵ'ל – האיגרות" אשר התקיים אונליין בהשתתפות בנו של סמיח אלקאסם, וטאן אלקאסם, המתרגמת חנה עמית כוכבי, דר' ראיף זריק והמשורר רוני סומק.
ראיון עם דר' חנה עמית כוכבי בכאן תרבות על תרגום מערבית לעברית לקראת ההשקה של הספר "אלרסאא'ל-האיגרות" של מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם (החל מהדקה 33:26).
"היום שבו התערערו חוקי בראשית" הוא ספר חיוני לכל המתעניינים במפגש בין התרבויות ובהיסטוריה של אירופה והמזרח התיכון בראשית העת החדשה, ונחשב, בצדק, לאחת הפנינים של הכתיבה ההיסטורית בעולם הערבי.
הקלטה של המפגש האחרון של חוג המתרגמים של מכתוב אשר עסק ברומן "שפת הסוד" של הסופרת הלבנונית נג'וא ברכאת ובתרגום המשותף שלו בידי ברוריה הורביץ וכפאח עבד אלחלים.
מכון ון ליר והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכריזים על הענקת פרס שנתי לתרגום ולמחקר במסורת המחשבה של יהודה שנהב-שהרבני.
למה קוראים לקובץ הסיפורים הפלסטינים שתורגמו לעברית בלשון כרותה? מה גורם לקבוצת הקוראים באוזן כרויה להיפגש כדי לקרוא את הסיפורים ביחד? כתבה של הטלוויזיה החברתית על קובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב.