יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב-مكتوب מתארח בתכנית "גם כן תרבות" על הסופר אליאס ח'ורי שהלך לעולמו אתמול: "ח'ורי שינה את סוגת הרומן הערבי ובטח הלבנוני, כמה פעמים נכתב בעיתונים בצרפת ובמקומות אחרים שהוא עומד לקבל את הנובל" (הקשיבו החל מהדקה 14:50).
ערב מיוחד בשיתוף בין מרכז מוסאוא וסדרת מכתוב לציון יום השנה לפטירתו של הסופר סלמאן נאטור ז"ל. הערב יתקיים ב-14 לפברואר וידברו בו, בין היתר, פרופ' יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, וד"ר יוני מנדל עורך המשנה.
ראיון עם מתרגמי הרומן "חידת אדמונד עמראן אלמאלח" יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד בתכנית הרדיו "מה שכרוך": "יש מסורת נורא מעניינת של כתיבה ערבית על יהודים בעשרים שנה האחרונות, ז"א יש כמיהה לחזור ולעשות איזה חיבור עם היהודים שהם קוראים להם לא היהודים הערבים כמונו אלא הערבים היהודים" (הקשיבו החל מהדקה 30:50).
ברומן "אחרון המלאכים" מתאר פאדל אלעזאווי, סופר עיראקי יליד כרכוך שגלה לברלין, את שקיעתה וחורבנה של עיר הולדתו בסגנון הריאליזם המאגי נוסח גבריאל גרסיה מארקס. סקירה של רונן זיידל במוסף הספרות של "הארץ".
"כאדמונד עמראן אלמאלח הסופר, שעסק ברבות מיצירותיו בזיכרון, בעבר וביחסים ביניהם, גם חידת אדמונד עַ מְ ראן אַלְ מַאלֶ ח (להלן החידה) שיצר אחג׳יוג׳, חוקרת עבר וזיכרון. במעין הומאז׳ לחייו של הסופר המרוקאי הוותיק וליצירתו, הולך הסופר הצעיר בעקבותיו ומציג עד כמה ההיסטוריה והזיכרון הם רבי־פנים, מלאי אפשרויות והיתכנויות שיש שהתקיימו ואפשר שלא.."
"רק בחלום יכולה הגיבורה לדעת שהיא מתה, כמו שקורה בפסקת הסיום הגאונית של כאילו היא ישנה, המציגה את הפרדוקס הזה במלוא חריפותו. זהו סיום ראוי לחיים שהם חוויית הזיה מתמשכת, נטולת כל חוץ, המראה כי החלום איננו היפוכם של החיים, וגם החיים אינם היפוכו של החלום.", החתימה שכתב ד"ר ראיף זריק לרומן של אליאס ח'ורי.
אחרון המלאכים נחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלעזאווי ולאחד הרומנים החשובים שנכתבו בערבית. הרומן, שנכתב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, הוא במידה רבה סיפורה של העיר כרכוכ, אחת הערים המגוונות, המעניינות ובעלות ההיסטוריה העשירה ביותר ברחבי המזרח התיכון, ולא פחות מכך גם מוקד לאחד הסכסוכים הלאומיים הבוערים של העידן הנוכחי.
"בזמן שהחמלה המבצבצת פה ושם כמעט בעל כורחה מצטברת לתקווה זהירה, שביל המטפורות מוביל בבטחה אל ההתפרצות הרצחנית של המנהל בסוף הספר", מרית בן ישראל כותבת על הרומן של ג'לאל אל-י אחמד "מנהל בית הספר".
ספריה של אילנה ברנשטיין קוראים תיגר על מושגים מקודשים של אימהוּת, ומעיזים לגעת גם בהנחות יסוד הנוגעות בנוכחות ובקיום בכאן ובעכשיו. אחרית הדבר שכתבה המתרגמת מונא אבו בכר לגרסה הערבית של "מחר ניסע ללונה פארק" שיצאה לאור בשיתו"פ בין מכתוב לדאר לילא.
לרגל יציאת הספר, התקיים ערב השקה בקפה יאפא, בהשתתפות הסופרת והמשוררת שיח'ה חליווה, העובד הסוציאלי והפעיל הפוליטי והחברתי איברהים אגבריה, והמתרגמת והמו"לית מוּנא אבּו בּכּר.
בסקירה להארץ ספרים, מציע פרופ' חגי רם כי הרומן "מנהל בית הספר" של ג'לאל אל-י אחמד "מספק לנו חלון לנסיבות שהובילו למהפכת 1979 באיראן".
איאד ברגותי, עורך המשנה של סדרת מכתוב, מדבר על הרומן "עיראקי בפריז" בפינה שלו ערבית ספרותית בתכנית הרדיו מה שכרוך (הקשיבו החל מהדקה 20:21).
השקה של הרומן "מנהל בית הספר" מאת ג'לאל אל-י אחמד שראה אור בסדרת מכתוב בתרגומה של אורלי נוי. בהשקה השתתפו, מלבד המתרגמת, פרופ' חגי רם, ד"ר סיון בלסלב ועו"ד עלי חיידר.
"גיבור ספרו של הסופר האיראני ג'אליל אל-י אחמד הוא מנהל בית ספר באיזור נידח. אבל החוויה שהוא מתאר מוכרת לכל מנהל ומנהלת, הלכודים בין רצון לעצמאות ומערכת חינוך שרוצה מנהלים צייתנים", סקירה מקיפה של גיל גרטל באתר "שיחה מקומית".
הנובלה "מנהל בית הספר" כללה ביקורת נוקבת על מערכת החינוך האיראנית ועל השחיתות שפשתה תחת שלטון השאה. כתבה מורחבת של "ישראל היום" על הרומן שיצא לאור בסדרת מכתוב כולל ראיון עם המתרגמת אורלי נוי.
"נוסף על שימוש בריאליזם ספרותי, שבא לידי ביטוי בשפה אבסטרקטית, בוטה, וולגרית ונטולת ז'רגון פילוסופי, אימץ אל־י אחמד סגנון כתיבה מעורפל ושופע מטאפורות, וזאת כדי להתחמק מכללי צנזורה מחמירים של משטר השאה", אחרית הדבר שכתב ד"ר חגי רם לרומן "מנהל בית הספר".
"[הספרים] לא רק שהם מציעים דגם לפעולה פוליטית-ביקורתית בתרגום, אלא שהם מציעים גם דגם לחילוץ של פעולה פרגמטית מתוך תיאוריה פוסט-מודרניסטית." סקירה מקיפה של אוהד זילצר זובידה.
כתבת וידאו של אתר "ואלה" בהשתתפות הסופר איאד ברגותי, שכתב את "סיפור עכאא'י", ועומר עינב, שחוקר את הכדורגל המקומי בתקופת המנדט.
הקלטה לערב ההשקה של הספר "הולכת כמו נעמי קמפבל" מאת מחמוד שקיר שהתקיים ביום חמישי 11.11.2021 בהשתתפות המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני, עורך התרגום לואי ותד, ד"ר עאידה פחמאוי ותד שכתבה את אחרית הדבר וד"ר תמי ישראלי העורכת הספרותית.
"יש תהליך שהוא דיאלוגי בכל היבטיו, לא רק בין המעורבים על השפות והתרבויות שהם מביאים עמם, אלא גם ביחסים בין מקור לתרגום, אשר עומדים זה ליד זה ומדברים ביניהם.", דוח שכתבה החוקרת לימור מרגולין יחידי בהמשך לסדנת התרגום של מכתוב שהתקיימה במרכז משכנות שאננים בירושלים.
הקלטה לערב שקיימנו ביום 3 אוקטובר 2021, במסגרת רזידנסי תרגום במרכז משכנות שאננים בירושלים. הערב כלל הרצאה מאת פרופ' יהודה שנהב שהרבני, קריאת שירה דו לשונית בהשתתפות המשוררת רג'אא ע'אנם דנף וד"ר תמי ישראלי, שירים בביצוע הזמרת אמל מורקוס, וקריאה תיאטרלית מתוך "האיגרות" בהשתתפות השחקנים השאם סלימאן וג'ורג' אסכנדר.
במוקד הסדנה עמדה העבודה המשותפת בקבוצות תרגום, כשבכל קבוצה התקיים מודל תרגום ודיאלוג מסוג אחר. הדיאלוגים נערכו סביב אפשרויות כתיבתה של ספרות פלסטינית מגוונת בעברית.
פרק ראשון מתוך הרומן "הסוררת" של הסופרת העיראקית אנעאלם כצ'אצ'י. הרומן יצא לאור בסדרת מכתוב בתרגומו של יותם בנשלום ועריכת תרגום של דימה דראושה.
"הסוד במהות שלו הוא האמת שנמצאת במקום שקשה לנו להגיע אליו.. שהוא העבר", ציפי גון גרוס מראיינת את איאד ברגותי על הרומן שלו "סיפור עכאא'י" ועל הקשר שלו עם העיר עכא וההיסטוריה שלה.
"מסה מרתקת וסוחפת על שפות, יצירה, תרבויות וחברות", בני ציפר סוקר את הספרון "סיפור שמתחיל בגבות של ערבי" במוסף הספרים של הארץ.
"בלס היה האב הרוחני של השמאל המזרחי לא רק משום שהיה הראשון להנכיח את הסיפור המזרחי בספרות, ולא רק משום שכמרקסיסט כתב והטיף לצדק ושוויון, ולא רק משום שחשף את היחסים הקולוניאליים בתוך החברה בישראל.." יהודה שנהב-שהרבני כותב על שמעון בלס בעקבות תרגום הסיפור "אוהב את החיים".
"הוא כתב בערבית בישראל, בפתח תקווה, ולא היה לו כמעט קהל קוראים". פרופ' יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, מדבר בתכנית "לקראת שבת" על הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש. זהו הרומן הראשון של סופר יהודי שיוצא לאור בסדרת מכתוב המוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית.
הספר, שבנוי משלושה מקומות – בגדאד, סאבלאח, ורמת גן שם שוכב שלמה (הכורדי) בן המאה והבזקים חולפים בזיכרונו – מביט אחורה, ומנכיח את האפשרות של חיים מחוץ לישראל ואת אובדנם בתהליך איטי של כניסת כוחות זרים שמפרים את האידיליה.
ראיון ב"חדשות הלילה" בערוץ כאן 11 עם רות נקאש-ויגיסר, אחותו של הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש, שתירגמה את הרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" יחד עם אחותה סמירה יוסף (החל מהדקה 19:09).
הסוצילוג וחוקר התרבות ד"ר יובל עברי מתארח במגזין "מה שכרוך" בכאן תרבות אודות הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש והרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בסדרת מכתוב (החל מדקה 13:55).
"חפש, שלמה! חפש! תור אחר מי שיבין אותך." כאן הדיבור חשוב יותר ממים וממזון. הדיבור הנו קשר, והקשר הוא יֶדַע, והידע מוביל אל הדרך שאתה מחפש. אם תלך בדרך הנכונה, תשיג את מבוקשך ותגשים את רצונך. קטעים נבחרים מתוך הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.
הקלטה להשקה שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה" (13.11.19). הערב כלל הקראות דו לשוניות, הופעה של השחקן עאמר חליחל ודברים שנשאו הסופר א.ב. יהושע והסופרת פידא ג'רייס.
צפו בפאנל שקיימה סדרת מכתוב בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית בקפה ליואן בנצרת ביום 27.6.
"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.
במלאות שנה למותו ועם צאת הספר "הולך על הרוח" מאת סלמאן נאטור, הספר הראשון בסדרת מכּתוּבּ לתרגומי ספרות ערבית, התקיים במכון ון ליר ביום 15.2.2017 ערב מיוחד שבו הושקה סדרת מכתוב באופן רשמי. הערב הוקדש ליצירתו של הסופר והמחזאי נאטור שהיה בין המייסדים של פרוייקט מכתוב וחוג המתרגמים מערבית לעברית. מוזמנים לצפות בתיעוד של הערב…