"זהותה של כרכוכ היא בראש ובראשונה זהות קרנבלית שעשויה בין רגע להתהפך מאושר לזעם ומעליזות חגיגית לאלימות דורסנית. אלעזאווי אוהב להקהיל את הציבור הכרכוכי המגוון בסצנות קולניות שהופכות לקטלוגים המכנסים את ריבוי הלשונות, העדות והתרבויות", סקירה של דניאל בהר לרומן 'אחרון המלאכים' בכתב העת מעלה.

ברומן "אחרון המלאכים" מתאר פאדל אלעזאווי, סופר עיראקי יליד כרכוך שגלה לברלין, את שקיעתה וחורבנה של עיר הולדתו בסגנון הריאליזם המאגי נוסח גבריאל גרסיה מארקס. סקירה של רונן זיידל במוסף הספרות של "הארץ".

"חמיד, שטרם זכה בתואר שנודע בו עד סוף חייו, נכנס לביתו שהדיף ריח מדבריות. כמנהגו תמיד, בעטה רגלו בדלת הכבדה העשויה עץ אגוז המקושטת במסמרים רחבי־ראש. הוא נהג לנעול את מנעול הדלת, בעל הזיזים הבולטים, רק בשעות הלילה, ולכן הופיע עליו טחב, ששיווה לשוליו גוון ירוק זרחני." פרק ראשון מתוך הרומן העיראקי "אחרון המלאכים".

אחרון המלאכים נחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלעזאווי ולאחד הרומנים החשובים שנכתבו בערבית. הרומן, שנכתב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, הוא במידה רבה סיפורה של העיר כרכוכ, אחת הערים המגוונות, המעניינות ובעלות ההיסטוריה העשירה ביותר ברחבי המזרח התיכון, ולא פחות מכך גם מוקד לאחד הסכסוכים הלאומיים הבוערים של העידן הנוכחי.

"נשכבתי לצד אמי, נשקתי לראשה ולחשתי לה, יאם, יאם, יאם, קומי, אמא, אני עומד לנסוע, ויכול להיות שלא נתראה עוד". פרק ראשון מתוך הרומן "עיראקי בפריז" מאת הסופר שמואל שמעון שעתיד לראות אור בסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب בקרוב.

"לא שנאתי את פרא האדם ההוא מפני שבגללו עזבתי את ארצי ואת משפחתי ואת בן זוגי אשר אהבתי. שנאתי אותו מפני שהוא זה שהרס לי את השמיעה וגזל ממני את המוזיקה.." הכירו את הדמות של ודיאן אחת הגיבורות ברומן "הסוררת".

פרק ראשון מתוך הרומן "הסוררת" של הסופרת העיראקית אנעאלם כצ'אצ'י. הרומן יצא לאור בסדרת מכתוב בתרגומו של יותם בנשלום ועריכת תרגום של דימה דראושה.

פרופ' יהודה שנהב שהרבני כותב ל"הארץ" על יומן המסע יוצא הדופן של אבן פדלאן שראה אור בעברית בתרגומה של אלה אלמגור.

שירו של המשורר הסורי ניזאר קבאני בתרגום אלמוג בהר.