אף שקשה לקרוא את הספר במנותק מן המאבק בין שפת הכובש לשפת הנכבש, ברור שהוא מתייחס להרבה יותר משתי שפות, ובייחוד לשפות המרובות ביחסי גברים ונשים.

משמאלו נמתחו הקנים למרחק שלא ידע לשער. מימינו היו נמשכים עד קצה העולם. רק כשהתבגר גילה שקצה העולם היה תעלת השקיה היוצאת מן הנילוס, הנהר שלימים יתפוס מקום גדול בחייו ואולי רק בדמיונו. פרקון מתוך הרומן הימים ("אלאיאם") של טהא חסיין .

כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.

שנים רבות ערך שנהב את תיאוריה וביקורת ומעולם לא טרח להזכיר את שמו הערבי. הגיליון הזה- שאני מדמיין, מעצב בעיני רוחי ומתאר כאן לפניכם- עומד אפוא בסימן תיקון השם. תיקון לשוני? תיקון פוליטי? הא בהא תליא.

הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.

הָרוּחַ בּוֹרֵחַ מִכָּל קָדוֹשׁ, אֱלוֹהִים קָדוֹשׁ, וּפְרוּסַת הַלֶּחֶם מִתַּחַת לַכָּרִית שֶׁלְּךָ, מִתַּחַת לְרֹאשְׁךָ, קְדוֹשָׁה מֵהַזְכָּרַת שֵׁם אֱלוֹהִים. שיר מאת נביל טנוס.

ילדה וילד, עם אדם מסתורי נוסף, הרי הוא השתיקה. סיפור קצר של הסופר הפלסטיני זיאד ח'דאש.

אחרית הדבר שכתבה שוהם סמיט לסיפורו הקצרצר והנוקב של זכּריא תאמר, מבכירי הסופרים הסוריים ומן הגדולים שבסופרי העולם הערבי בסוגת הסיפור הקצר, "הילדים צוחקים".

אחרית הדבר שכתב ד"ר יוני מנדל לספר "הולך על הרוח" של סלמאן נאטור ז"ל.