שָׁאַל אוֹתִי: מִי אַתָּה?

One thought on “שָׁאַל אוֹתִי: מִי אַתָּה?”

• שָׁאַל אוֹתִי: מִי אַתָּה?
  כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.
  השיר נפלא, נכנס ישר לתוך הנפש, והמתרגם, אנחנו יודעים איזה איש מופלא.
  04/03/2019 כתב: יוסף מִפְלֶח אליאס תירגם: נַבִּיל טַנּוּס

  אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי זו אמירה מיוחדת, זה נותן לאדם משמעות גדולה. אני מכירה הורים שקוראים לילדיהם אדם, ובזה הם נותנים להם כבר מהיוולדם את הכתר הזה.

  אוֹהֵב, אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַטּוֹב לִבְנֵי אָדָם שמשמעו לראות את הטוב הקיים כדי לתת לאנשים

  וּמִקַּרְנֵי הָאוֹר אֶשְׁזֹר

  זֵרִים לְמַתָּנוֹת איזה יופי, איזו ראייה נהדרת. זר מקרני אור. הרי האור הוא זה הנותן לנו תחושה טובה.

  לְלֵב אָפֵל וְכָבֵד וכאן יש לראות את הקשר שבין שורה לשורה. המתנות הן ללב אפל וכבד. למי שקשה לו, יתנו לו זר של אור, ואולי הזה הזה יתן להם תחושה טובה, חיים טובים, והכובד הזה שיש להם (אפל וכבד) ירד בבוא האור.
  שִׂיחַ צִפּוֹר עִם וֶרֶד יְשַׂמְּחֵנִי הציפור – יוצרת קשר עם הורד – השיח בינה לבינו – הוא זה המלמד אותנו שכל אחד עם כל אחד יכול ליצור קשר. להבין,
  שְׁתִיקַת הַסָּב וְהַסָּבְתָא תְּצַעֲרֵנִי כאן אין הסבר ואין פיתוח. השנים הרבות שחלפו יוצרות אצל המבוגרים כאב, והם אינם מעלים אותו על שפתיהם. הם שותקים. הדובר מבין מה עומד מאחורי השתיקה הזו, ולכן זה מצער אותו.
  כָּאן נִמְצֵאתִי
  וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי מקומי לא בחרתי, אך אין זה אומר שאני כאוב בשל כך.
  אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי הצורה, השם והדת, יוצרים את ייחודו של כל אדם, והוא , למרות כל אלה, בוחר בבסיס היותו –
  אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי היותו אדם הוא המשמעות החשובה לו ביותר.
  וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ
  וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר כאן הוא מרחיב את היריעה. הוא אוהב את מה שיש לו, אך מקבל את האחר, על השונות שבו, השפה –
  וְאֵינִי מַעְדִּיף יִשּׁוּב עַל יִשּׁוּב היישוב – כאן יש אמירה מתחת לנאמר. אני מקבל את האחר באשר הוא. במקום שבו הוא נמצא
  וְאֵינִי שׂוֹנֵא אֶת הָאַחֵר ולכן האמירה אני קורא לעצמי אדם, מורידה את כל ההתייחסות למקום, לשפה, לשם ולכל היתר.

  הָאִם תִּתְרַצֶּה מִתְּשׁוּבוֹתַי שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ? והשאלה שאינה נשאלת היא האם אתה מקבל אותי? כאילו נשאלת כאן שאלה בלי להישאל – האם את השונות שביני לבינך אתה מקבל? מוכן לקבל?
  הַטּוֹב בָּאָדָם הַמּוֹעִיל יוֹתֵר לַעֲמִיתוֹ הטוב שבאדם – הוא זה המסייע לעמיתו, ולכן המשמעות היא היות אדם. בעיקר, אך ורק – אדם.
  אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי .
  זה מזכיר לי את טשרניחובסקי – שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך, ולוואי שכל אחד מאיתנו, גם אם אינו משורר, יבין את המשמעות של היות אדם, ואת כוחה.

  הגב