"ילדי הגטו" בערב זיכרון מיוחד לציון נפילת לוד

במרכז הערב עמד הספר "ילדי הגטו – שמי אדם" מאת הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי ותרגומו לשפה העברית בסדרת "מכתוב"

ביוזמת פעילים מקומיים מהעיר לוד/אללד התקיים ביום שישי ה- 13 ביולי 2018, ערב מיוחד לרגל 70 שנה לנפילת העיר. במרכז הערב עמד הספר "ילדי הגטו – שמי אדם" מאת הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי שמצייר את החיים בגטו הערבי שבו רוכזו התושבים הערבים שנותרו בלוד לאחר שנכבשה דרך סיפורו של אדם דנון, יליד הגטו, והגירתו לארה"ב. מקום מרכזי ניתן גם לתרגומו של הספר לשפה העברית בידי יהודה שנהב-שהרבני במסגרת סדרת "מכתוב". הערב כלל גם הופעת פלאש-מוב של רקדנים פלסטיניים מירושלים, הרצאה של ד"ר תאופיק דעאדלה על ההיסטוריה של לוד, ודיון בהשתתפות תושבים מלוד, רמלה ויפו, חלקם כאלו הנושאים איתם את זיכרון אירועי הנכבה מאותם ימים.

את הערב פתח הסופר אליאס ח'ורי בשיחת סקייפ מביירות. הוא הביע את התרגשותו לדבר מול אנשי לוד הנמצאים בלב האיזור שבו שכן הגטו הערבי. ח'ורי פנה לקהל ואמר: "אתם הנוכחים אף שהם כינו אתכם הנוכחים הנפקדים. היעדרותם של אלה שגורשו מעירכם בתהלוכת המוות הנוראית ביולי 1948 מדגישה את נוכחותכם ונוכחותם. בכם נוכחים הנפקדים." ח'ורי שתיאר את ילדי הגטו כ"מסע יחד עם אדם, מנאל ומאמון (דמויות מהרומן) בנבכי החושך והדיכוי" התייחס לתרגום העברי של הרומן ואמר: "העבודה מול יהודה על תרגום הספר לימדה אותי הרבה, שכן התרגום בסופו של דבר הוא יצירה מחדש של הטקסט. במובן הזה, יהודה הוא שותפי בספר ולא רק מתרגם. הוא הוליד את הספר מחדש וילדי הגטו חייב לו במיוחד אדם (גיבור הרומן)". עוד הוסיף ח'ורי: "בזכות יהודה הכרתי את אחינו היהודים הערבים. אלה ערבים כמונו ומקומם צריך להיות איתנו. הם קורבנות כמונו… מספיק רק להזכיר את המעברות שאליהם נשלחו והגירוש שעברו בעיראק ובמרוקו שלא היה תמים בעליל."

בדברים שנשא לאחר מכן, אמר פרופ' שנהב-שהרבני: "אני עומד כאן ותוהה מדוע אני כאן כיהודי? אני עומד כאן, למרות שאני יהודי, כי ישראל הרשמית מתכחשת לנכבה. ספרי הלימוד שנלמדים במערכת החינוך מתעלמים מהנכבה ומשקפים סיפור היסטורי שבנוי על מחיקה ובכך מחנכים לבורות. החוק הישראלי אף מטיל עונשים על ארגונים שמציינים את אירועי הנכבה. לכן, אני עומד כאן בכדי להגיד שאי אפשר להפריד בין ההכרה בזכויות היהודים ובזכויות הפלסטינים. אני עומד כאן בכדי לשתוק לא לדבר. בדיוק כפי שעשה אליאס ח'ורי ששתק בשם הקורבנות. שתיקת הקורבנות היא התשובה להשתקה".

יש לציין כי התרגום העברי של "ילדי הגטו" שיצא לאור בסדרת "מכתוב" בשנת 2018 הוא התרגום הראשון של הספר, לכל שפה שהיא, מאז יצא הרומן בערבית בשנת 2016.

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *