19 באוקטובר 2015

אודותינו

סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب המביאה לקדמת הבימה סִפרות ערבית חיה ונושמת בפרוזה ושירה הנה פרויקט חדש וייחודי, היחיד כיום בישראל, שבבסיסו תרגום יצירות מהתרבות ומהספרות הערבית והנגשתן לקורא הישראלי. הפרויקט הוא יוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים, והוא תוצר של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר בירושלים בשנת 2014.

הפרויקט שואף להביא לקדמת הבמה את חיי האזור מתוך נקודת מבט אנושית, כמו גם לסמן מציאות חברתית-פוליטית אחרת, תוך התגברות על מכשול השפה ועל ההיחלשות וההיעלמות של הקשרים בין יהודים וערבים באזור. בכך אנו מבקשים להתמודד עם המציאות הישראלית העגומה שבה לפחות מ-2% מהיהודים יש ידע בערבית ברמה שמאפשרת קריאת ספרות. מצב זה עגום במיוחד בהתחשב בכך שהשפה הערבית היא שפה רשמית בישראל, כמו גם שפת האם של כחמישית מאזרחיה (הפלסטינים אזרחי ישראל) ושפת המורשת של חלק נכבד מתושביה היהודים; וכן לאור העובדה שישראל נמצאת בלב לבו של המזרח התיכון, שהשפה המשותפת לתושביו, הַלִּינְגְּוָה פְרַנְקָה שלו, היא השפה הערבית – שפת התרבות והחברה של מרחב חיים שבו חיים כ-350 מיליון איש ואישה.

חוג המתרגמים מקבץ יחדיו מעל שמונים מתרגמים וחוקרי תרגום, מהמובילים בארץ, ביניהם חוקרים בעלי שם מהאקדמיה, מתרגמים ותיקים של ספרות ערבית, "הדור הבא"– מתרגמים צעירים של ספרות ושירה ערבית, וכן סופרים ומשוררים, יהודים וערבים, נשים וגברים, הרואים במלאכתם מעשה מכונן באמצעות מילים, ובאותה עת גם פעולה תרבותית ופוליטית בעולם. החוג הוא נמל הבית שבו עוגנת סדרת הספרים מַכְּתוּבּ مكتوب ובו מתרחשת מלאכת הבירור של הניתן והבלתי ניתן לתרגום, וחקירת ההבדל ביניהם; מתגלות אפשרויות התנועה מתרבות לתרבות ומשפה לשפה, על השפע המתקיים בהן וביניהן; ומתפתח דגם לעבודה עדינה ומתמשכת בין יהודים וערבים שתכליתה פיוס בין השפות.

שאיפתנו היא כי במהלך שלוש השנים הראשונות של הפרויקט, השנים 2016–2019, נאפשר לקורא הישראלי להתוודע לקולות, לרעיונות ולחיים שנעדרים כמעט לחלוטין מהשיח הספרותי, החברתי והפוליטי בישראל, ושאם הם מופיעים בו הם בדרך כלל מתוּוָכים על-ידי סוכנים המזוהים עם "ענייני ערבים": לרבות פרשנים וכתבים "לענייני ערבים" בתקשורת הישראלית, "מזרחנים" ו"ערביסטים" במרכזי המחקר השונים וגופים ישראליים ממלכתיים שנוטים לעסוק בנושאים מזרח-תיכוניים קונטמפורניים דרך משקפיים ביטחוניים או מדיניים. במקום זאת, אנו מבקשים לפתוח פתח עבור השמעת המזרח התיכון בשפתו, ובמהלך שלוש השנים הראשונות של הפרויקט לקדם תרגום של כ-15 יצירות תרבות מרחבי המזרח התיכון (לרבות רומנים, קובצי סיפורים קצרים ושירה).

בכך אנו מבקשים לשנות את יחסי הכוח ה"רגילים" של החברה הישראלית עם העולם הערבי: לא להדגיש את מה שחושב הפרשן הישראלי על החברה הפלסטינית בפרט או על העולם הערבי בכלל, אלא לקדם את האפשרות של השמעת קולו של המשורר הפלסטיני עצמו או של הסופרת בת העולם הערבי עצמה, הכותבים דרך עיניהם הם על החיים בארצם, על המתוק ועל המר שבהם. בכך נבקש גם לאפשר לקוראים ישראלים להתוודע לקולות שונים ולא "מפורשנים" מרחבי המזרח התיכון, אזור שעמו לרוב תושבי ישראל אין כמעט שום אינטראקציה חיובית ותרבותית.

אנו מאמינים כי קידום תרגום של יצירות מהתרבות ומהספרות ערבית אל השפה העברית יוכל לגשר, ולו במעט, על התהום שנפערה ושממשיכה להיפער בין ישראל לבין שכנותיה בעולם הערבי, ועל השנאה וההזרה שממלאות אותה. אנו מאמינים כי למרות הקשיים יש חשיבות מכרעת לקידומו ולאפשרות של השמעת הקול הערבי האנושי, החי, הכועס והאוהב, בעברית.

דגם העבודה על כל ספר מבוסס על עיקרון של דו-לשוניות ודו-לאומיות; על כל תרגום עובדים בנוסף למתרגם גם עורך תרגום בערבית ועורך תרגום בעברית; לבד מהשבחת איכות התרגום, תהליך זה מאפשר תנועה בין השפות ומונע יצירת חיץ ועיסוק בלעדי של יהודים בעברית וערבים בערבית. היצירות המתורגמות יצאו לאור לאחר סדרה של דיונים מקצועיים ועבודה קפדנית של חברי חוג המתרגמים, ולאחר הסדרת זכויות היוצרים על פי דרישות החוק.

חברי המערכת המצומצמת:

יהודה שנהב-שהרבני • יוני מנדל •  איאד ברג'ותי • חנה עמית כוכבי • הודא אבו מוך • ברוריה הורביץ • ראויה בורבארה • נביה בשיר • אבתיסאם מראענה מנוחין • יונית נעמן • כפאח עבד אלחלים • חנאן סעדי


על שותפי חוג המתרגמים:

EMID_logo(177X165)המכון האירו-ים תיכוני לדיאלוג בין ציוויליזציות (EMID) מהווה מעבדה לחוקרים, הוגים, אמנים ופעילים חברתיים הפועלים לקירוב עמי אגן הים התיכון. המכון מציע מלגות למועמדים במרחב האירו-ים תיכוני כדי לעסוק בנושא ולקדמו, ומתווך בין ארגוני השכלה ופעילות חברתית לגופים פילנטרופיים המעוניינים להכשיר את הקרקע  לשיח מפרה בין התרבויות והעמים.