סדרת מכתוב מבקשת להנכיח את הערבית בתוך העברית ולהפגיש בין שתי השפות. כל הספרים שרואים אור בסדרה מתורגמים תוך שימוש בתעתיק הקרוב ביותר למקור בערבית.
כך לדוגמה, האות ط תתועתק בתור ט (לדוגמה המילה طربوش תיכתב טרבוש) והאות ص בערבית תתועתק באות צ (אזור البصة: אַלְבַּצַה).
האות و שנהגית בערבית כ-W תתועתק לפי ו בעברית במקרה שיש ניקוד מלא. במקרה שאין ניקוד מלא ניתן לתעתק כ-וו. לדוגמה: אַלְוַלִיד ולא אַלְוַולִיד (אולם ניתן לכתוב אלווליד אם מתעתקים ללא ניקוד).
האות היחידה שלא קיימת לה מקבילה באלפבית העברי היא האות ض בערבית, ולכן היא האות היחידה שתקבל ניקוד מיוחד: דֿ.
לגבי האות ו כתנועה (צליל o או u), ניתן להוסיף את האות ו לשמש כתנועת חולם מלא (וֹ) או שורוק (וּ) אם המילה אינה מנוקדת. כך לדוגמה: אַלְקֻדְס (במקרה שהיא מנוקדת) או אלקודס (במקרה שאינה מנוקדת).
תעתיק ה"א הידיעה (ال التعريف) יהיה בדיוק כמו הערבית, גם לפני אות שמש (אולם במקרה שיש ניקוד, לא יהיה סימון שווא מתחת לאות ל). כך לדוגמה: באב אלשמס, או במקרה שהמילה תתועתק עם ניקוד: בַּאבּ אַלשַמְס. במקרים שבהם המקור הוא דיבור או קול ניתן לתעתק ללא האות ל בין מרכאות של ציטוט, ובמקרה כזה יהיה באופן חריג שימוש במקף. לדוגמה: "יצאנו מוקדם בבוקר ממחנה הפליטים תַל אַ-זַעְתַר".
כמו כן לא יעשה שימוש במקפים שאינם קיימים במקור בערבית: לדוגמה أبو بكر الصديق יתועתק כך: אַבּוּ בַּכְּר אַלצִּדִיק.
על מנת לוודא הגייה פונטית נכונה ולקדם תרגום דיאלוגי, ייערכו מפגשים בין המתרגמים ועורכי התרגום שבהם תודגם ההגייה המקובלת בדיאלוג שבעל פה. כך לדוגמה, העיר ג'דה בסעודיה תנוקד כך: גַ'דַּה.
יודגש כי בכל המקרים, בתעתיקים נשתמש בתנועת פתח (אַ) ולא בתנועת קמץ (אָ).
להלן טבלת התעתיקים המלאה:
| ا | א |
| ب | בּ |
| ت | ת |
| ث | ת' |
| ج | ג' |
| ح | ח |
| خ | ח' |
| د | ד |
| ذ | ד' |
| ر | ר |
| ز | ז |
| س | ס |
| ش | ש |
| ص | צ |
| ض | דֿ |
| ط | ט |
| ظ | ט' |
| ع | ע |
| غ | ע' |
| ف | פ |
| ق | ק |
| ك | כּ |
| ل | ל |
| م | מ |
| ن | נ |
| ه | ה |
| و | ו |
| ي | י |
| ة | או ה או ת לפי ההגייה: מַלִכַּה לעומת מַלִכַּת אַלְאֻרְדֻן (או מלכת אלאורדון אם אין ניקוד) |
| ؤ | א' |
| ئ | א' |
| ء | א' |