סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب מביאה לקדמת הבימה סִפרות ערבית חיה ונושמת בפרוזה ושירה והיא מוקדשת כל כולה לתרגום יצירות מהתרבות ומהספרות הערבית והנגשתן לקורא הישראלי. הפרויקט נולד במכון ון ליר בירושלים והוא יוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים, ובראשם הסופר סלמאן נאטור ז"ל ופרופ' יהודה שנהב שהרבני.

הפרויקט שואף להביא לקדמת הבמה את חיי האזור מתוך נקודת מבט אנושית, כמו גם לסמן מציאות חברתית-פוליטית אחרת, תוך התגברות על מכשול השפה ועל ההיחלשות וההיעלמות של הקשרים בין יהודים וערבים באזור. בכך אנו מבקשים להתמודד עם המציאות הישראלית העגומה שבה לפחות מ-2% מהיהודים יש ידע בערבית ברמה שמאפשרת קריאת ספרות. מצב זה עגום במיוחד בהתחשב בכך שהשפה הערבית היא שפה רשמית בישראל, כמו גם שפת האם של כחמישית מאזרחיה (הפלסטינים אזרחי ישראל) ושפת המורשת של חלק נכבד מתושביה היהודים; וכן לאור העובדה שישראל נמצאת בלב לבו של המזרח התיכון, שהשפה המשותפת לתושביו, הַלִּינְגְּוָה פְרַנְקָה שלו, היא השפה הערבית – שפת התרבות והחברה של מרחב חיים שבו חיים כ-350 מיליון איש ואישה.

שאיפתנו היא לאפשר לקורא הישראלי להתוודע לקולות, לרעיונות ולחיים שנעדרים כמעט לחלוטין מהשיח הספרותי, החברתי והפוליטי בישראל, ושאם הם מופיעים בו הם בדרך כלל מתוּוָכים על-ידי סוכנים המזוהים עם "ענייני ערבים": לרבות פרשנים וכתבים "לענייני ערבים" בתקשורת הישראלית, "מזרחנים" ו"ערביסטים" במרכזי המחקר השונים וגופים ישראליים ממלכתיים שנוטים לעסוק בנושאים מזרח-תיכוניים קונטמפורניים דרך משקפיים ביטחוניים או מדיניים. במקום זאת, אנו מבקשים לפתוח פתח עבור השמעת המזרח התיכון בשפתו באמצעות תרגום יצירות תרבות, לרבות רומנים, קובצי סיפורים קצרים ושירה.

בכך אנו מבקשים לשנות את יחסי הכוח ה"רגילים" של החברה הישראלית עם העולם הערבי: לא להדגיש את מה שחושב הפרשן הישראלי על החברה הפלסטינית בפרט או על העולם הערבי בכלל, אלא לקדם את האפשרות של השמעת קולו של המשורר הפלסטיני עצמו או של הסופרת בת העולם הערבי עצמה, הכותבים דרך עיניהם הם על החיים בארצם, על המתוק ועל המר שבהם. בכך נבקש גם לאפשר לקוראים ישראלים להתוודע לקולות שונים ולא "מפורשנים" מרחבי המזרח התיכון, אזור שעמו לרוב תושבי ישראל אין כמעט שום אינטראקציה חיובית ותרבותית.

אנו מאמינים כי קידום תרגום של יצירות מהתרבות ומהספרות ערבית אל השפה העברית יוכל לגשר, ולו במעט, על התהום שנפערה ושממשיכה להיפער בין ישראל לבין שכנותיה בעולם הערבי, ועל השנאה וההזרה שממלאות אותה. אנו מאמינים כי למרות הקשיים יש חשיבות מכרעת לקידומו ולאפשרות של השמעת הקול הערבי האנושי, החי, הכועס והאוהב, בעברית.

דגם העבודה על כל ספר מבוסס על עיקרון של דו-לשוניות ודו-לאומיות; על כל תרגום עובדים בנוסף למתרגם גם עורך תרגום בערבית ועורך תרגום בעברית; לבד מהשבחת איכות התרגום, תהליך זה מאפשר תנועה בין השפות ומונע יצירת חיץ ועיסוק בלעדי של יהודים בעברית וערבים בערבית. היצירות המתורגמות יצאו לאור לאחר סדרה של דיונים מקצועיים ועבודה קפדנית של המתרגמים והעורכים במכתוב, ולאחר הסדרת זכויות היוצרים על פי דרישות החוק.

עקרונות העבודה של מַכְּתוּבּ

• לא יהיה תרגום ללא זכויות יוצרים מן היוצרים וקיום דיאלוג איתם ככל הניתן . אין לעשות שימוש ביצירות המתורגמות שאינו ספרותי או שאינו עולה בקנה אחד עם השקפות היוצרים. ליוצרים תינתן האפשרות להחליט כיצד הם רוצים להסדיר את עניין הזכויות; בכתב או בע"פ, תמורת תגמולים או כתרומה וכו'.
• בניגוד למודל האינדוודואלי המסתגר והחד לאומי (יהודי), עבודת התרגום תהיה צוותית וקולקטיבית ותיעשה במסגרת צוות דו לאומי דו לשוני.
• מכתוב תשאף להגדיל את מספר המתרגמים הערבים ("מתרגמים ילידים").
• כל תרגום ינכיח את הערבית בעברית תוך הימנעות מאוריינטליזם גלוי או סמוי, וישמור על פוליסמיות ורב לשוניות ככל הניתן.
• כל תרגום ישלב דיבור וקריאה בחלל משותף, במגמה להחזיר את המסורת האוראלית אל הספרות ולהפך את המגמה ללטיניזציה של הערבית המתקיימת בישראל.
• כל תרגום יעבור עריכה ספרותית בדיאלוג עם צוות התרגום. מטרת העריכה הספרותית איננה דיוק לשוני או תחבירי בלבד אלא שיבוט טקסטואלי שמהווה מעין יצירה בפי עצמה העומדת לצד המקור ומתכתבת איתו.
• כל תרגום יצרין ויצביע על פרובלמטיקות ואי הסכמות בקרב צוות התרגום.
• התעתוק יהיה נאמן למקור הערבי ולא לקונבנציות שהתפתחו על מנת להקל על הקוראים היהודים (ראה טבלת תעתיקים של חוג המתרגמים כאן). כללי הכתיב והתעתיק של מכתוב מבקשים להתקרב לערבית ולמאפיינים השמיים של העברית מבחינת כתיב, ומהווים מעין "חותמת" לסדרה ואופיה.

צוות מַכְּתוּבּ مكتوب

יהודה שנהב-שהרבני- העורך הראשי

איאד ברגותי- עורך משנה לספרות ערבית

יוני מנדל- עורך משנה לתרגום

חנאן סעדי- רכזת מערכת

כפאח עבד אלחלים- אחראית מדיה וזכויות יוצרים

בטי בנבנישתי- רכזת קשרי קהילה

וואל עבוד- רכז דיאלוגים ועורך הפקה