מפגש חוג המתרגמים שהתקיים ביום 21 דצמבר 2018
בהובלת: עליזה בוים וראויה בורבארה
מפגש חוג המתרגמים התקיים בחיפה ביום שישי, 21.12.2018, ופתח סדרה של ארבעה מפגשים שיימשכו לאורך שנה; כל מפגש יוקדש לפרויקט אחר של סדרת מכתוב וחוג המתרגמים. את סדרת המפגשים הנוכחית מרכזת חברת החוג עליזה בויום, ואת מקום המפגש הנוכחי – שנערך במרחב ציבורי פלסטיני, אלמנג'ם (المنجم), המשמש מעבדת תרבות עצמאית לאמנים ולפעילים תרבותיים וחברתיים – הציעה ויזמה כפאח עבד אלחלים שמתנדבת במקום.
בפתח המפגש דיבר יוני מנדל, מנהל חוג המתרגמים, ופירט על כמה אירועים משמחים. התבשרנו על צאתו של הרומן זמן הסוסים הלבנים מאת הסופר אבראהים נצראללה, שראה אור בסדרת מכתוב בנובמבר 2018. בירכנו את צוות התרגום: את ברוריה הורביץ, המתרגמת, ואת דימא דראושה, עורכת התרגום. עוד התבשרנו על צאתו של שנת הארבה: יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני, 1915–1916 מאת אחסאן אלתורג'מאן (ערך והוסיף אחרית דבר סלים תמארי), שראה אור בסדרת מכתוב בדצמבר 2018. בירכנו את צוות התרגום: את עדו כהן, המתרגם, את צאלח עלי סואעד, עורך התרגום, ואת ד"ר אביגיל יעקבסון, העורכת המדעית של הספר. כמו כן, בירכנו את חבר החוג עודה בשאראת על צאת ספרו בערבית المرحومة تمام مكحول.
עליזה בויום, מרכזת סדרת המפגשים הנוכחית של חוג המתרגמים, סקרה את המתוכנן במפגשים הבאים. כאמור, כל אחד מן המפגשים יעסוק בפרויקט אחר משולחן העבודה של חוג המתרגמים, ויעסוק בביטויים שמייחדים את מפעל התרגום הקולקטיבי. המפגש הראשון הוקדש בעיקר למודל חוג המתרגמים ולפרויקט בלשון כרותה: פרוזה פלסטינית בעברית. זהו פרויקט הדגל של חוג המתרגמים הכולל תרגום קולקטיבי של כשישים סיפורים ופרקי זיכרונות בעריכתה של ראויה בורבארה. בפרויקט משתתפים כחמישים מחברי חוג המתרגמים בצוותים דו-לאומיים ודו-לשוניים. המפגש השני יתקיים במכון ון ליר בירושלים ביום שישי, 29.3.2019, וכותרתו "לתרגם ערבית-יהודית לעברית". המפגש ינבע מתוך פרויקט תרגום ספרו של סמיר נקאש שלמה הכורדי, ואני והזמן. בצוות התרגום שותפים רות ויגיסר נקאש, סמירה נקאש וד"ר בני ריש. המפגש השלישי יתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ביום שישי, 14.6.2019, וכותרתו "תרגום טקסטים היסטוריים: שפה, זמן, מקום". המפגש ינבע מתוך פרויקט תרגום ספרו של עבד אלרחמן אלג'ברתי נפוליאון במצרים (שם זמני). בצוות התרגום עמנואל קופלביץ, איאד ברגותי וד"ר תמי צרפתי. המפגש הרביעי יתקיים באוניברסיטת תל אביב ביום שישי, 25.10.2019, וכותרתו "שירה ערבית קלאסית בזמן הנוכחי". המפגש ינבע מתוך פרויקט התרגום של לֻזוּמִיַאת לאבו אלעלאא' אלמערי. בצוות התרגום שותפים לאה גלזמן, מונא אבו בכר, מועתז אבו צאלח, צאלח עלי סואעד ויונית נעמן.
לאחר מכן תיאר יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של סדרת מכתוב, את חמשת העקרונות שהתגבשו בסדרה ושעליהם מתבסס מודל התרגום. הוא פתח בתיאור של דיוקן מפעל התרגומים מערבית לעברית ב-120 השנים האחרונות, ובתוך כך התייחס לאינדקס התרגומים שנאסף על ידי ד"ר חנה עמית-כוכבי, חברת החוג. אינדקס התרגומים, הכולל כ-5,600 פריטים, עבר דיגיטציה לשימוש עתידי של חוקרים ונמצא כעת בהרצה באתר מכתוב. יהודה ציין כי רובם הגדול של הפריטים המופיעים באינדקס תורגמו במודל א-סימטרי של מתרגמים יחידניים, יהודים בלבד, ללא שיתוף של ערבים דוברי ערבית. מכתוב, כפי שהדגיש יהודה, מבקש להתמודד עם הא-סימטריה המלווה את המפעל באמצעות חמשת העקרונות הבאים:
- סדרת מכתוב אינה מתרגמת טקסטים ללא קבלת זכויות או אישור מאת הסופרים והמחברים הערבים. החלטה זו אינה קשורה בערך הכלכלי או בערך החליפין בשוק הסחורות, אלא היא נובעת מתוך כבוד למקור, מתוך הכרה בתרבות הערבית החיה במזרח התיכון ומתוך המחויבות לדיאלוג עם העולם הערבי.
- כל תרגום במכתוב ייעשה באופן קולקטיבי, בעבודה משותפת של יהודים וערבים. העבודה על כל ספר תבוסס על עיקרון של דו-לשוניות ודו-לאומיות. נוסף על המתרגם, על כל תרגום יעבדו גם עורך תרגום בערבית ועורך תרגום בעברית. מלבד השבחת איכות התרגום, התהליך מאפשר ליצור צוות תרגום, תנועה בין השפות וחציית גבולות. כך למשל, עורך התרגום בערבית משתתף בעריכת הטקסט בעברית, בין היתר כדי להימנע מיצירת חיץ ומעיסוק בלעדי של יהודים בעברית ושל ערבים בערבית. כמו כן, ייעשה ניסיון להגדיל את מספר המתרגמים הערבים מערבית לעברית ("מתרגמים ילידיים").
- כל תרגום עובר עריכה ספרותית תוך כדי דיאלוג עם הסופרים והמתרגמים והשגת הסכמות. הדיאלוג מטרתו איננה דיוק – לשוני או תחבירי – אלא שיבוט טקסטואלי שמהווה מעין יצירה בפני עצמה העומדת לצד המקור ומתכתבת איתו.
- כל תרגום ישלב דיבור וקריאות אשר יחזירו את המסורת האוראלית אל הספרות.
- התעתוק יהיה נאמן למקור הערבי ולא לקונבנציות שהתפתחו על מנת להקל על האוזן ועל העין של הקוראים היהודים. לשם כך תיכתב טבלת תעתיקים שתעמוד לרשות המתרגמים. לדוגמה, חוג המתרגמים יבכר את "נצראללה" (ולא נסראללה), "ע'סאן" (ולא גסאן), "אַלְקֻדְס" (ולא אל-קודס) וכדומה.
כמה מחברי הפורום שאלו את יהודה שנהב על תגובת מכתוב לפרשה של פרסום חוריה, אוסף של 45 סיפורים של סופרות ערביות. תרגום היצירות בלי ידיעת המחברות ובלי קבלת זכויות יוצרים עורר ביקורת רחבה בחוגים שונים לרבות חוגים ספרותיים בישראל ומחוצה לה. שנהב תיאר את הפניות שהגיעו למכתוב מן העולם הערבי, ואף סיפר כי בעקבות המקרה החליטו שני סופרים לבטל את הסכמתם לתרגום ספריהם לעברית. יוני הצטרף גם הוא והדגיש שלאחר פניות לקבלת תגובה, פרסמה מכתוב תגובה רשמית קצרה בדף הפייסבוק שלה, גינתה את התופעה של פרסום תרגום ללא זכויות וקראה להוצאות ספרים שלא לעשות כן. הוא הדגיש כי עבור מכתוב, בהיותה הסדרה היחידה בעולם המוקדשת כולה לתרגום ספרות ערבית לעברית, אין זה רק צורך אלא גם חובה להדגיש את העקרונות האתיים בתרגום ולקדם את המודל המיוחד המתפתח במכתוב. לאור זאת הציעה כפאח עבד אלחלים לנסח, מלבד הצהרת הכוונות של מכתוב שמופיעה באתר, גם מסמך אתי שידגיש את המחויבות של חברי החוג לעקרונות בסיסיים של הוגנות בתרגום.
בלשון כרותה: פרוזה פלסטינית בעברית
עורכת: ראויה בורבארה; מתרגמים: חברי חוג המתרגמים; עורכי תרגום: חברי חוג המתרגמים; עורכת ספרות: רחל פרץ
בחלק זה של המפגש הציגה חנאן סעדי, רכזת המערכת, את השערים המרכזיים ואת הסיפורים שייכללו בקובץ, בחתכים שונים של מגדר, אתניות, גיאוגרפיה, דור היסטורי וכדומה. חנאן הדגישה כי מתרגמים ועורכי תרגום שמעוניינים לשלוח תרגומים משלהם לקובץ ושלא עשו זאת עדיין, או שמבקשים לקחת חלק בפרויקט, מתבקשים ליצור איתה קשר באופן מיידי. לאחר מכן הציגה ראויה בורבארה את הרכבי הצוותים המיוחדים של העבודה על הקובץ. בהקמת הצוותים נעשה מאמץ להגדיל את המעורבות הנשית בכתיבה ובתרגום, להגדיל את מספר המתרגמים הפלסטינים, וליישם שיטת עבודה הכוללת עריכה ספרותית של הטקסטים הן בערבית והן בעברית, הכול בהסתמך על קבלת אישור לפעולות מעין אלה מהכותבים. ראויה הדגישה שבמקרים שונים יש פער בין המקור והתרגום, שנובע הן מהעריכה הספרותית והן מחילוקי הדעות (המבורכים כשלעצמם) בתוך צוותי התרגום. היא ציינה כי בעוד שהתרגומים מכבדים את כותבי הסיפורים ונאמנים לרוח הכתיבה והסיפורת שלהם, הקשר ביניהם אינו כמו הקשר בין אדם לצילו. לדבריה, נאמנות בתרגום אינה בהכרח נאמנות לינגוויסטית, אלא נאמנות לאמת המשותפת של כל השותפים בתהליך. בסך הכול ייכללו בקובץ כ-65 סיפורים שנכתבו בידי 35 גברים ו-22 נשים, בתרגומם של 36 מתרגמות ומתרגמים, שישה מהם מתרגמים ערבים.
אתר מכתוב באינטרנט
כפאח עבד אלחלים, המשמשת אחראית ניו-מדיה ויחסי ציבור של סדרת מכתוב, הציגה את אתר מכתוב (www.maktoobooks.com) ואת השינויים שנערכו בו לאחרונה, לרבות יצירת הגרסה הערבית שעלתה לאוויר בסוף 2018–תחילת 2019. לאחר מכן הציגה כפאח את דף החזון של מכתוב, שנוסח לאחרונה על ידי כמה חברים ובהם כפאח עצמה, איאד ברגותי, יוני מנדל, חנאן סעדי, יהודה שנהב ואחרים. החזון ממקם את סדרת מכתוב הן בהקשר הישראלי והן בהקשר של העולם הערבי, והוא כולל את עמדת הסדרה וחוג המתרגמים בשאלות של מהות החוג, מימון, עצמאות החוג, היחס לשאלת הנורמליזציה ומוסדות ממשלתיים, יחסי תלות ואי-תלות ועוד. נוסחים של החזון בערבית, בעברית ובאנגלית מופיעים באתר מכתוב.
כתבה וניסחה: עליזה בויום, מרכזת סדרת המפגשים של חוג המתרגמים, 2018–2019.